אשתי טסה לחול

שלום,
הסיפור שלי קצת מוזר.
אני ואשתי יחד כבר 6 שנים , מתוכן 3 נשואים.
נקלענו לחוב די גדול לאחר החתונה , העניין הכספי תמיד העיק עלינו , ואשתי תמיד האשימה את ההורים שלי בהפסד הכספי.
שנה לאחר החתונה חזרתי ללימודים , אשתי בהתחלה פרגנה מאד , אבל בהמשך שנאה את המחשבה שאני לומד ומתפתח "על חשבונה" .
בשנה הראשונה של הלימודים הייתי מאד עסוק בלימודים , וקצת הזנחתי את אשתי , ההזנחה היתה דו כיוונית , היא בדיוק התקדמה בעבודה , והפכנו לשותפים לדירה ולא בני זוג.
תוך כדי השנה התברר לי שאשתי הכירה מישהו בעבודה
שחיזר אחריה נמרצות , וכשגליתי ,נתתי לה אין סוף הזדמנויות לבוא ולספר עד אותו יום שכבר לא יכולתי והתפוצצתי... התברר לי שהיא התאהבה בו וגם קרה משהו בינהם.
עברנו תקופה לא קלה של שיחות "דרכינו לאן " , אני לא בנאדם אטום ולקחתי אחריות על מה שקרה , אני הזנחתי היא הזניחה וקרה מה שקרה.
ניסינו להתגבר והצלחנו להמשיך הלאה , למרות שכל פעם עלו השאלות "אולי אנחנו צריכים הפסקה ", " אולי נישואים זה לא בשבילנו", " אולי נתגרש " וכו'.
לימים היא קיבלה הצעה לעבודה בחול , עבודה שהיתה אמורה להיות ל 3 חודשים ובסוף התארכה ל 16 חודשים
( היא עדיין שם) יש לה נטיה לברוח כשקצת קשה.
החלטנו שנעשה הפסקה כשהיא שם.
לימים הכרתי מישהי חדשה ,6 חודשים מהיום שהיא טסה, וטוב לי.
לפני כמה ימים דיברתי עם אשתי , ומבחינתה הכל הסדר היא חוזרת והכל כרגיל .
אני לא יודע מה היא עושה שם אבל מרגיש "על אש קטנה",
ולא בדיוק סומך עליה.
אני לא יודע מה לעשות , מה שכן לא רוצה לחזור לחיים הקשים שהיו לי לפני שהיא טסה.
לא הסתרתי כלום מהבחורה החדשה שהכרתי , היא מוכנה לחכות עד שאסיים את הקשר שלי עם אשתי , אבל אני לא סגור עם עצמי , ולא יודע מה אני רוצה , מה שכן מרגיש תקוע ולא יכול להתקדם.
לא רוצה לפגוע בשתיהן , אני משדר שהכל כרגיל אבל מתפוצץ מבפנים.
מה שכן חייב להגיע להחלטה...