אולי זה רגליים קרות?

שלום לכם...
אני בת 26, ועוד חודשים ספורים אני אמורה להינשא לבן זוגי מזה 6 שנים.
כשהוא הציע לי הייתי מאוד נרגשת ובטוחה לגבי ההחלטה, אבל במהלך הדרך דברים השתנו.
תמיד היה לי את הפיתויים, וחיזורים ואפילו שמאוד רציתי, לא נכנעתי להם.
בחודשים האחרונים התחברתי לבחור, זה התחיל כידידותי, והמתח המיני הלך וגבר, וקרו דברים שלא היו צריכים לקרות. אני לא יכולה להפסיק לחשוב על הבחור, ומצד שני אני מאוד רוצה להפסיק, אבל פשוט לא מסוגלת לוותר על הריגוש הזה איתו, ואני כבר לא יודעת אם זו רק משיכה מצידי.
דיברתי עם בן זוגי, ואמרתי לו שמשהו חסר לי בקשר, ושהתרחקנו ואני לא מצליחה להתקרב בחזרה.
הוא קיבל את דברי, ואמר שיתמוך בי לכל אורך הדרך והסכמנו שנלך לייעוץ זוגי.
לקחתי כמה ימים פסק זמן מהבחור, לא דיברתי איתו ולא התראינו, וקצת חזרתי יותר לעצמי, וליכולת להתעסק בחתונה.
אתמול דיברתי עם הבחור שוב, וכל החששות והפחדים בקשר לחתונה חזרו.
יכול להיות שזה רק עניין חולף, וברגע שאני יצליח להוציא את הבחור מהראש שלי אני אוכל להרגיש שוב את האהבה לבן זוגי? או שזה מצביע על כך שמשהו נגמר לי עם בן זוגי ובגלל זה יש לי מקום בלב לגברים אחרים?
מה עושים? והאם טיפול שבו לא אומרים את האמת על רגשות למישהו אחר יכול להועיל?
תודה...