נתינה

שלום לך ע.מ.


ראשית אני פחות אתייחס קונקרטית ונקודתית לעינין מברשת השיניים. את מעלה סוגיה רחבה יותר והיא ההדדיות בהענקה זה לזו בתוך מערכת יחסים. דווקא נשמע שאתם מאוד מכווננים למטרה הזאת- להעניק זה לזו. כלל ראשון בנתינה הדדית היא לא לרשום כל "מתנה" או "הטבה" בפנקס. הפנקסנות הזאת מביאה בסופו של דבר להתחשבן אחד עם השניה וזה עלול ליצור בדיוק את המצב הנוכחי- עימות, ולפעמים גם עימות מביך.

אם התחושה הכללית שלך היא שהוא לא מעניק מספיק, בניגוד לתחילת הקשר, יש לכך 2 אפשרויות- או שבתחילת הקשר הוא העניק מתוך תחושת החיזור (והאמת, כך זה קורה אצל רוב הזוגות וזה לגמרי נורמלי.. זה בהחלט אמור להתמתן תוך הכניסה לשיגרת היחסים) וזאת האפשרות הסבירה. האפשרות השניה היא החשד שלך כי הוא לאט לאט מפחית את היותך "מספר אחד" ומשקיע יותר בתחומים אחרים בחייו. כאן יש לבדוק, מה קרה? האם זאת שיגרת היחסים? האם מוטרד ממשהו? האם לוקח אותך כמובנת מאליה?

אלו שאלות לגיטימיות בכל מערכת יחסים ויש לדון עליהן. פחות לשאול למה היתה כוונת "המשורר" - הראש החדש או הישן של המברשת? אלא לדון בשאלה הגדולה יותר- מהי מידת הנתינה שלנו זה לזו בקשר, מה עושה לנו טוב ומה פחות, ומתי חשוב לנו לקבל מילה טובה, חיזוק או מתנה. והכי חשוב- למה זה חשוב. מה זה נותן לך ולמה את זקוקה לזה ממנו.

נכון שבת זוג קלאסית היתה מצפה שהגבר יתן לה את המברשת החדשה, ואני מבינה את ההחמצה שאת בוודאי חשה, אבל שוב, כדאי להסתכל ברמת המאקרו, הכללית, ולהבין מה בדיוק את מצפה ממנו- וכן לנסות לזהות, האם הוא יכול לספק לך זאת.

בהצלחה רבה