אני וגיסתי

אלה שלום,

סביב אילו נושאים את מזהה שיש סכסוכים/אי הבנות בקשר עם גיסתך?

מספר נקודות:

פעמים רבות, אנו כבני אדם (ואני קצת מכלילה) רגישים לפעמים לתגובת הזולת ומשייכים פרצופים, התנהגויות, תגובות מסוימות מיד אלינו, כאשר יתכן שבכלל האדם השני הגיב בכלל מהמקום שלו בכלל (=מכל מיני סיבות - היה מתוסכל, עבר עליו יום לא משהו והרשימה עוד ארוכה...)

השאלה אם את מוצאת את עצמך רגישה לפעמים לדברים שהם לא בהכרח שייכים אליך, שאולי הם בכלל של גיסתך, אך את מייחסת אותם מיד אליך ואז בונה איזה תסריט שרץ לך בראש ונפגעת, האם זה יכול להיות?

מעבר לכך- הייתי מנסה, אני מתארת לעצמי שזה מאד לא פשוט, לא לערב את בעלך בכל ריב שהיה ביניכן אלא לשמור את הקשר הזוגי עם בעלך.

בנוסף, אם את מרגישה שש מתח בינך לבין גיסתך המקום של או להיות צמודה אליה יותר מידי או לברוח - הן פתרונות קיצון ואני מחפשים את טווח הביניים.

את כמובן לא צריכה להיות חברתה הטובה ביותר ואשת סודה, אולם בהחלט יש מקום ליזום אתה שיחה, לשתף אותה שחשוב לך שהקשר ביניכם יהיה טוב, אתן משפחה, לבדוק מולה מה קורה בקשר ביניכם ומה שנקרא "לישר הדורים" להמשך טוב יותר ביניכם.
במקום לחכות לטלפון - דברו על זה...

במידה ויעלו אי הבנות, כאן המקום לדבר עליהן. לא ליד הילדים, לא ליד הבעלים או ליד ארוחה משפחתית. רק שתיכן.

יש סיכוי רב שהיא מאד תעריך יוזמה כזאת שלך וזה יכול לעשות לכן טוב ותוכלו לפתוח דברים ולנסות לראות מה קורה לכן בקשר ואיך אתן יכולות לשפר אותו.

כי כיום אתן מתקשרות דרך הבעות פנים, כעס מתחת לפני השטח ועוד, מה שלא מקדם את האינטרסים שלך וסביר להניח גם לא את שלה ומשפיע בעקיפין על המשפחה והזוגיות.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

אני מרגישה בעיקר שבמשפחה של בעלי אינני מתנהגת לרוב בטבעיות- תמיד צריכה לעזור, להיות נחמדה, להתנהג כפי שמצופה וכו'... הנושא הטעון בעיקר זה הילדים , וגם אני חושבת שחמותי מן הסתם תמיד תקשיב ותבין אותה בכל סיטואציה ולא אותי, תצדיק אותה....ניתן לציין שיש לי עוד גיסים ולידם אינני מרגישה כך, רק בנוחכותה אני כאילו חסרת בטחון , מרגישה שכל צעד שלי נשפט ...

אלה שלום,

יתכן ובגלל הרגישות מול גיסה זו, את רגישה, ואני מבינה זאת, גם להתנהלות סביבה וסביבך למול שאר בני המשפחה (כניסה להשוואתיות ועוד דברים שאני מבינה אותם אך בסופו של דבר, אינם תורמים לשלוותך או למערכת היחסים ביניכם).

אני ממשיכה באותה עצה שנתתי לך. בהחלט הייתי משוחחת עם אותה גיסה בנימה לא שיפוטית, אלא בוחנת את הקשר, את מה שקורה ביניכם ואת החשיבות שיש במסגרת המפגשים המשפחתיים ומה יכול לעזור לכן.

כמובן אפשר לשתף את הבעל אך לא הייתי "שופכת שמן למדורה" שם במובן של הצתת אש, אלא שיתוף מתוך רצון להדדיות ושיפור יחסים.

ממקום טוב יכול לצמוח טוב.

אפילו אם יחסים עם גיסות אחרות תהיינה יותר קרובות, אך שיהיו לך יחסים טובים דיים גם אתה.

את עושה מה שאת יכולה. וזה נכון לכל קשר שלנו עם הסביבה. יש אי הבנות? לא ברור מה קורה? מתח? שווה לדבר על זה. להבין. לא תמיד מה שחשובים הוא באמת מה שקורה ואם כן? אפשר פעמים רבות לעבוד על יחסים.

בברכה,