פחד מנישואים שמוביל לפרידה

שלום,
אני אובדת עצות, מיואשת ובעיקר רוצה להילחם על הקשר שלי ולא לוותר.
אני בת 23 עוד מעט, נמצאת בקשר עם בן זוגי(בן 26)מזה כשנה.
מאז שהתחלנו לצאת, אני יודעת שהבן אדם לא בעד חתונה. הוא לא מאמין בזה, הוא לא חושב שהוא צריך את זה.
לאט לאט הצלחתי להבין ממנו שהוא פשוט שואב את הפחדים והבעיות של אנשים שמסביבו וזה מה שגורם לו לפחד מהנושא. ההורים שלו נשואים, אך לא חיים בזוגיות טובה. חברים שלו שהתגרשו בצורה מכוערת, חברים שלו שנשואים וסובלים מהנישואים, שניים מהאחים שלו שגרים עם בת זוג, עם ילדים, אך לא נשואים מחוסר אהבה.
דיברנו על הנושא הזה כמה פעמים וכל פעם מחדש הבנתי שזה נובע מפחד. פחד להתחתן. פחד להתגרש. פחד לסבול מהנישואים בלי אפשרות לחזור אחורה.
לפניי כמה ימים, הנושא עלה שוב, גם עניין הבעת הרגשות וגם עניין הפחד ופה כבר הרגשתי צורך לשתף אותו בחששות שלי ובפחדים שלי. אמרתי לו שאני מאוד רוצה להתחתן, אומנם לא בשנה שנתיים הקרובות, אני מרגישה שאני עוד צעירה ואני צריכה לעבור כברת דרך אבל בהחלט רוצה להתחתן ושבמידה והוא לא מתכוון להתחתן בכלל, ושהוא לא רואה עתיד איתי, אין טעם להמשיך את הקשר הזה. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ולא רוצה לאבד אותי אבל גם מצד שני הוא לא רוצה לגרום לי לחיות באשליה שזה יקרה כאשר הוא לא יודע אם אי פעם זה יבוא.
הצעתי לו שנלך לייעוץ זוגי, גם בשבילו, להתמודד עם הפחד הזה שלו. כמובן שהוא לא הסכים. הוא אמר לי שהוא לא אוהב לשתף אנשים ברגשות ובבעיות שלו ושהוא לא מוכן (מה שמחזיר אותנו לבעיה הראשונה- אטימות רגשית, חוסר הרצון והיכולת שלו לשתף אותי/ אנשים אחרים ברגשותיו).
אחרי שיחה ארוכה וכואבת שנינו הסכמנו שאנחנו אוהבים אחד את השני אבל זה הצעד הטוב ביותר בשבילנו מכיוון שגם אני רוצה חתונה ומפחיד אותי להגיע לגיל 25, 26 כשאני איתו והוא עדיין באותה דעה ואז הרבה יותר קשה להיפרד ולהתחיל מחדש עם בן זוג חדש. הוא אמר שהוא לא רוצה להשלות אותי ושעדיף שניפרד. אני מרגישה פספוס, אני מרגישה שזה לא הצעד הנכון, שאומנם הוא נכון לתווך הרחוק אבל אפשר לעשות משהו עכשיו. וגם איך אני יכולה לשכנע אותו שאין בזה שום דבר רע ללכת לייעוץ זוגי? הוא מודע לזה שיש לו בעיה ושהחשיבה שלו לא הגיונית ולא יודע להסביר למה.