שוויון

שני שלום,

הפכתם מזוג למשפחה. מיחידה זוגית להורים לילדה.

זה שינוי משמעותי בחיים של אדם, של זוג ובכל המערכת שלכם.

את מתארת שינוי בהומאוסתאזיס (=איזון) שהיה ביניכם טרם ההיריון וטרם הלידה.

כעת חשוב להחזיר את המקום הזה לבית, עד כמה שאפשר, על מנת שתוכלו לחיות כזוג וכהורים בצורה הטובה ביותר ושתחזירו לעצמכם את הזוגיות וכן את המעורבות של בעלך בחיי הילדה.

אני קרואת מבין דברייך את המצוקה שלך, עזבת מקום עבודה, החלטת על לימודים ואינך יכולה להגשים זאת כרגע, בעלך מתפתח מבחינה עסקית וזה טוב מבחינת ההכנסה, אך "נוגע" אצלכם במקומות רגישים אחרים (=מה קורה אתך, למה את לא עובדת ואיפה הצמיחה שלך.. כי את נותרת בבית בתפקיד שהוא לא פשוט כלל וזה לטפל בילדה).


האם אתם יכולים/מצליחים לשוחח על כל הדברים האלו בצורה רגועה וטובה?
חשוב מאד שתעלי אתו את מה שאת מרגישה בצורה לא מאשימה, מה שקשה לך, מה שחשוב לך וגם תשמעי אותו. אפשר להתחיל מכך שאת מעריכה ומעודדת את ההתפתחות שלו ולדבר על הצרכים שלך ושתשמחי לבחון אתו ביחד, איך אפשר יהיה לפנות את הזמן על מנת שאת תוכלי גם ללמוד - כי לטווח הארוך זה יכול להועיל לך למציאת עבודה שהיא אינה זמנית.

תנסו לשוחח על הדברים.

זה קשה לחיות תחת האשמות וחשוב במקרה כזה להחזיר את התקשורת הזוגית לתקשורת בונה ולא לתקשורת דרך האשמות/כעסים (שגם קיימים בזוגיות, אך תלוי עד כמה הם תופסים מקום ופוגעים בקשר).

תנסי לשקף לו שמשהו השתנה אחרי הלידה.
האם יש לו קושי מעבר לשעות העבודה להתחבר לילדה? תנסי גם להקשיב לו. שניכם סה"כ בני אדם שעברו שינוי משמעותי. יתכן והוא מרגיש שהכוח שלו הוא דרך הפיתוח העסקי וזה "מחפה" מעט על קשיים אחרים והוא מרגיש אשמה שהוא לא מחצין...

דברו על הצרכים של כל אחד.

תנסו לראות האם אפשר לקבל עזרה (אולי מטפלת? פעוטון? גן? עפ"י גיל הילדה..) על מנת שתוכלי לקחת לך זמן גם וללמוד, לעבוד, מה שאת רוצה...

הנקודות היקרות הם:

לפרגן מצד אחד, מאידך לדבר על מה שחסר וחשוב ועל הרצון שבקשר תהיה הדדיות ותמיכה של שניכם ושאת רוצה שתצליחו לעבור את זה ביחד... ואם תהיה הדדיות - אתם תצליחו

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,