מריבות אינסופיות

שירן שלום,

הפכתם מזוג למשפחה. הפיכה למשפחה היא שינוי משמעותי בחיים והיא משנה את מערכת המשאבים בבית. הילדים זקוקים לטיפול, להתייחסות, לאהבה ועוד..

כמובן שאין כוונתי שהזוגיות לא זקוקה לטיפוח של אהבה, יחס, חום וכו'.

את מציינת ששניכם שונים באופי מבחינת "מזג" את "היפר", "פתיל קצר" ובעלך אדיש, עם זאת, כן נתן לך התייחסות, פינוק, תשומת לב ואהבה.

יתכן שהשלמתם אחד את השני עם התכונות האלו שלכם ויכול להיות שבהמשך הדרך (וזה בהחלט יכול לקרות בזוגיות) שדברים שמושכים אותנו אצל בן/בת הזוג יותר מאוחר לפתע מפריעים לנו....

חשוב כן לעשות שינוי כי לחיות בבית כשאתם רבים כל הזמן, לחילופין מתנהגים את הכעס (לא מדברים תק' ממושכת) משפיע על הזוגיות, משפיע על הילדים, בזמן שאפשר ללמוד אחרת ולבחון מה השתנה ואיך אפשר להחזיר דברים לזוגיות, גם במצב החדש שנוצר - עם המשפחה ואף ליהנות מכך.

האם יש סיבה שבעלך סיים את הטיפול הזוגי לאחר שתי פגישות?
האם את יכולה לדבר עם בעלך ולומר לו שבטיפול זוגי אתם יכולים לשוחח בהדדיות, במקום בטוח על הקשיים ושהיום זוגות רבים הולכים לטיפול זוגי, החל מזוגיות חברים, כלה בתחילת נישואים ובכל מעגל החיים כי החיים והזוגיות הם התמודדות ודורשים "תחזוקה"....

מה אתם מחליטים? האם זה להמשיך לחיות תחת ריב? האם זה להיפרד
או כן לתת את הסיכוי לעבוד על הקשיים ועל הדפוסים שלכם - ללא האשמות ולבחור לצמוח מהם?

אני מציעה לכם לדבר ואם אתם בוחרים להמשיך - מאד ממליצה ללכת על טיפול זוגי.
אף אם יש לבטים, גם אז כדאי ללכת לטיפול זוגי על מנת לראות אם יש מקום לעבודה משותפת.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה

תודה רבה על ההתיחסות המהירה!!
אין שום סיבה שהוא הפסיק ללכת לטיפול לאחר שתי פגישות. הוא פשוט טוען ש"חבל על הכסף", קנינו בית לפני שנה וחצי ואנחנו צריכים להיכנס אליו בעוד כחודשיים ואנחנו לחוצים כספית, אך הסברתי לו שזה לא משנה, אז לא יהיו לנו מנורות לבית או טלויזיה גדולה אבל היחסים שלנו יהיו תקינים ויהיה לנו טוב אך זה פשוט לדבר עם הקיר. אפילו אמרתי לו שאני לא מסוגלת לחיות ככה יותר ואם לא נלך לטיפול זוגי אז אני רוצה להתגרש כי לא טוב לי. הוא פשוט אמר "את רוצה להתגרש, אין בעיה". בעצבים כמובן. אז ביקשתי מימנו לעזוב את הבית והוא פשוט חזר מהעבודה כאילו כלום, כרגיל מתעלם מימני ומהרצונות שלי, וכבר עזבתי את הנושא. תביני שגם כשאנחנו במצב "בסדר", מדברים רגיל ולא רבים - אף אחד מאיתנו לא מסוגל סתם ככה לבוא לשני ולתת חיבוק, נשיקה. אפילו הסקס הוא טכני לחלוטין. היה לנו יום נישואין, לא נתנו אפילו חיבוק. היה לי יום הולדת הוא לא חיבק,לא נישק.פשוט שלח לי הודעה "מזל טוב...." כשהיה לו יום הולדת ממש הייתי צריכה לנשום עמוק, לגשת אליו ולתת לו חיבוק מאולץ.כמה נורא שזה נשמע. פשוט את כל האנרגיות שלו הוא משקיע בילדים ואני כבר לא מענינת אותו יותר. הוא חי עם המשפחה שלי ועובד איתם בעסק המשפחתי (עם המשפחה שלו הוא לא כל כך בקשר) ואני מרגישה שהוא כבר לא אוהב אותי וחי איתי מתוך נוחיות. כמובן שהוא לא מודה בזה ובטח לא אומר את זה.
אני באמת שלא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה להתגרש אבל בטח לא לחיות עם מישהו שלא נותן לי אפילו מבט כשהוא נכנס הבייתה.ולהישאר בגלל הילדים-עד מתי?עד איזה גיל?
אני פשוט מיואשת.

שירן שלום,

בוודאי שלא בכל מחיר חיים בזוגיות ואי אפשר להתפשר על דבר במערכת יחסים ומה שאת מתארת מצריך התייחסות וטיפול. את הזוגיות הזאת צריך לעורר ולטפל במה שקורה בה.

אני הייתי בכל זאת מגייסת אותו, לא ממקום של איום להתגרש (אני יכולה להבין שלפעמים כשמאד כועסים אנשים אומרים כל מיני דברים) אך זה עלול להשיג את המטרה ההפוכה וזה חוסר שיתוף הפעולה שלו שגם כך הפך למשהו בדינמיקה ביניכם - שהוא אדיש.

המטרה כאן היא כן לגייס אותו.

הייתי ניגשת אליו כשאתם לא במצב של ריב ומעלה את הנושא שאתם עוברים לבית חדש וזה משהו חדש ואפשר לפתוח דף חדש גם בזוגיות כי את מרגישה שלשניכם יש איזה מטען (ללא שיפוטיות) ויש לך אמונה שאפשר לנסות לפתור אותה ושכסף שווה את ההשקעה הזאת - שיהיה לכם טוב ושיש גם ילדים ויש לכם אחריות. וכן, שאת מוכנה לעבוד גם על החלקים שלך (איש מאתנו לא מושלם) ובכך את גם לא מעלה אותו ל"בעייתי" שבזוגיות אלא למקום הדדי של זוג שרוצה להתפתח ולעבוד על דפוסים.

אופציה נוספת, אם יש מצב כלכלי שנכנסתם אליו בגין הוצאות הבניה, היא להיעזר בשירות של יעוץ לנישואין שיש בחלק מהשירותים החברתיים שממוקמים במועצות מקומיות/ערים ושווה בהחלט לבדוק מה יש באזור מגוריכם (הטיפול שם מסובסד, מטפלים טובים (כמובן שחשובה כימיה בין מטופל למטפל), ומשקללים את הכנסות בני הזוג וקובעים עפ"י כך מה יהיה התשלום.

במידה וגם לזה הוא לא יסכים ללכת, הייתי בוחרת בתוכנית אחרת וזה ללכת לטיפול פרטני לבד אצל מטפל/ת שהוא גם מטפל/ת זוגי/ת ומנסה לעשות שם סדר ולבחון מה קורה לך בזוגיות, מה חשוב לך ומה היית רוצה ומנסה לבחון עם איש מקצוע לאן כדאי להמשיך.

להכריח אדם ללכת לטיפול זה לא תמיד אפשרי. ללכת בעצמך - זה אפשרי וזה יעזור לך ואולי זה יעורר משהו והוא יצטרף ואם לא, שווה לשקול את הקשר אבל גם לזה הייתי ממשיכה בעזרה מקצועית - הייתי מנסה למצות את הכל.

אני מאחלת לך הצלחה רבה