מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מייאשסמדר24/07/2014
שלום רב, תודה מראש.לא אוכל לפרט את כל הסיפור,זה ארוך מידיי. אני כבר סבתא, מגיל מאוד צעיר,בילדות.אמא שלי לה התנהגה איתי כראויי. השפילה, הסיטה עשתה המון אפליות. אני בת יחידה עם 5 אחים. חלפו השנים,התחתנתי ילדתי,גם התאלמנתי במשך הזמן. יחסית בגיל צעיר. עליי לציין,,שהיחסים שלי עם הילדים שלי מצויינים. וגם עם כל האנשים. לא היתה לאימי,סיבה מיוחדת לפגוע בי. מלבד זה,שהיא באה ממנטליות פרימיטיבית. אצלה, הבנות לא נחשבות. מה שקורה, אני לא מבקרת הרבה,בבית הוריי.יש לי המון משקעים. אם האחים שלי,אני ביחסים קרים. בגלל שאני מרגישה,שהם לא גיבו אותי,ושנגרם לי עוול. היחסים עם אבא, סבירים. מה שקורה שאימי לא מפסיקה להשמיץ אותי. מתקשרת אלי,ותוקפת אותי. עברתי המון משברים בחיים. והחלטתי סופית .שדיי,אפילו שהיא כבר מבוגרת. החלטתי שאני מנתקת את היחסים לגמריי. האם אני טועה, האם זה בסדר. {עלי לציין שתמיד באתי לקראתם כשהיו חולים.} תודה!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר 2 מישורים
עדי בדיחי27/07/2014הי שולי,
אין ספק שאת עוברת חוויה מאוד לא קלה מול האמא. אני מבינה שיש לך מעט יסורי מצפון עם העובדה שניתקת את הקשר.
ראשית חשוב להבין מה יעשה לך טוב ומה יגרום לך לחיות בשלום עם עצמך.. לפני שאת חיה עם הסביבה. אבל האם הפיתרון הזה של ניתוק קשר עם הגרעין שלך הוא נכון לך ויתן לך שלווה? לא בטוח.
אני מציעה כפיתרון עיקרי, ללכת לאיש מקצוע ולהתייעץ, ולא כדי לקבל פיתרון ממשי מה לעשות "כן או לא", אלא לדבר ושתף בכל מה שאת חשה. מה שאת מתארת אינו דבר טבעי שבשיגרה וכן רצוי שמישהו מקצועי יקשיב וינסה יחד איתך למצוא כלים להתמודד עם כל התחושות הלא פשוטות שאת חווה יומיומית.. בנוסף לחייך האישיים שגם לא קלים.
פיתרון נוסף הוא כן להיות שם לעזר כאשר הם חולים או זקוקים למשהו בדחיפות, אך להתרחק בעיקר רגשית כדי לא להיפגע.
בברכה,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה
סמדר27/07/2014אני באמת אפנה לאיש מקצוע,כפי שאמרת.זה מאוד מפריע לי. לא נותן לי מנוח. תודה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
עד כמה חשוב לכם המראה החיצוני שלכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

