משבר בנישואין

שלום,
אני בת 32, נשואה 10 שנים ואמא ל 3.
אני נמצאת במשבר זוגיות נוראי, לפני שנה ילדתי את ביתי, במקביל, קנינו בית ואנחנו משפצים אותו. עקב השיפוץ נאלצנו לעבור לפני 3 חודשים להתגורר אצל חמותי (לעוד חודש לפחות אם לא יותר).
חמותי אישה מקסימה ומתחשבת ואני מסתדרת איתה טוב. אבל למרות זאת קשה לי מאד המגורים בבית שהוא לא הבית שלי, הילדים מרעישים, אין לי את הפינה השקטה שלי, מרגישה לא חופשיה וכו וכו
לי ולבעלי אין שניה אחת פנויה כדי להיות יחד, ואני לא מדברת על לצאת לסרט או משהו כזה אלא אפילו לשוחח בנחת כמו בני אדם. תמיד הילדים סביבנו או שהטלפונים מהעבודה לא מפסיקים או שעייפים ובו וכו
נוצר מצב בו אני מרגישה שהתרחקתי מבעלי מאד מאד. סיטואציה מוזרה, מצד אחד אני רוצה להיות ליידו, לדבר איתו ולהנות ממנו כמו בימים של פעם מיצד שני בכל פעם שאנחנו רק מתחילים לדבר על משהו אני נזכרת שאין לנו זמן יחד ושכל כך הרבה זמן לא דיברנו ומייד נהיית עצבנית וזעופה ולא מצליחה לתקשר נורמלי וככה הורסת לעצמי.
על כל דבר אנחנו רבים, אני עצבנית מאד וקצרה ופשוט לא יודעת מה לעשות.
כל פעם שאני מציעה לבעלי לצאת קצת להתאוורר יחד הוא עונה לי- אחריהשיפוץ נצא הר הרבה עכשיו אסור לבזבז זמן על שטויות, אם קשה לך המגורים מחוץ לבית צריך לזרז את הכניסה לבית ולא להתקשקש בבתי קפה.
כמה שאני מסבירה לו שזה חשוב לי, זה לא עוזר.
מה עושים?