נפרדים בלית ברירה..:(

קודם כל שלום,

לא אמרת בת כמה את ובן כמה החבר שלך?......... בכל אופן אם את בגיל של להסתדר לבד בכוחות עצמך ואת באמת חושבת שזו אהבה שלך וזה מה שטוב לך ושאת מחפשת בחיים אז לכי על אחותי........ אסור לך ללכת בהרגשה של פיספוס כזה... אם החבר שלך ואת בגיל כזה שאפשר להיות ביחד אז אולי תעברו אפילו לגור יחד וזה יקל עלייך את המצב או שלא?............! וחוץ מזה אני חושבת שאין מצב להמשיך את הקשר שלכם כשאת שם.................. זה רחוק מידי מאמי את הוא והאהבה שלכם לא יחזיקו מעמד בלי לראות ולהרגיש אחד את השני............ בכל אופן זו דעתי אני בטוחה שזו התלבטות גדולה וקשה בכל זאת להמשיך לבד אבל תחשבי טוב כי זה העתיד שלך....

בהצלחה בכל מקרה.........

ליאן יקרה,
אני מתנצלת על העיכוב במענה.
בשלב זה אין לך ברירות או אופציות נוספות בהן תוכלי לבחור. אין לך על מה להתלבט עכשיו ולא תוכלי לדעת מראש אם הקשר מרחוק יצליח או לא. הרבה מאוד פעמים המשפט "רחוק מהעין – רחוק מהלב" נכון, אבל במקרה שלכם – כיוון שאתם אוהבים – אל תוותרו על הניסיון לפחות, לשמור על קשר ואולי בעתיד הלא רחוק תחזרו ותיפגשו.

צר לי ליאן היקרה על העיכוב בתשובתי. לא אשאל מה שלומך כי קראתי את הודעתך וצר לי שאחרי כל התלאות שיחסיכם עברו ואחרי שהצלחתם להתגבר על כך כך הרבה קשיים, כפי שספרת לנו בעבר, עכשו יש מכשול חיצוני שלא קשור אליכם, והוא עזיבת ההורים את הארץ. אני מבינה מדברייך שכלל אינך שוקלת להישאר בארץ ללא ההורים. אין לך התלבטות בנושא. לכן גם אין מה לייעץ לך בשלב זה.
יתכן שאחרי שתעברו לחו"ל, ויעבור זמן, את תרגישי יותר ויותר שאינך יכולה לחיות בלעדיו ומנקודת המבט הזאת, מבחוץ, תחליטי לשוב ארצה. עד שלא תהיי שם - לא תדעי עד כמה הוא יחסר לך. יש רגעים בחיים שצריך לקחת החלטות חשובות וגורליות ויתכן שדווקא כאשר תהיי רחוקה יהיה לך יותר ברור מה את רוצה ולמה את מסוגלת. כרגע אינך יכולה לדמיין את חייך ללא ההורים, אבל יתכן שממרחק את לא תוכלי לשאת את החיים ללא חברך.
אני מציעה שלמרות כל הרגשות החזקים, תשחררו זה את זו ממחוייבות אחד כלפי השנייה, תנו זה לזו חופש מתוך פרגון ודאגה לאושר של שניכם. אם החיבור הרגשי הוא כה חזק - יקרה כנראה משהו בעתיד שיחזיר אתכם זה לזו. ואם החיבור אינו כה חזק - יצא כל אחד לדרכו ותשמרו את הקשר הראשוני הזה בתור זכרון יקר ללבכם.

תודה רבה לך את תמיד עוזרת לי ....

בכל מה שאת אומרת...

אני מסכימה אני ב-100%

וכל כך קשה לי לעזוב את הארץ לא רק בגלל החבר שלי יש עוד המון דברים שקשה לי מאוד לעזוב את מבינה...

אך אני חייבת....

ואני חושבת שאני בעתיד אני ישכח אותו כי זה רק "אהבת נעורים" שמו שאומרים...

ואולי לא...

כל כך קשה לחשוב ולהחליט על משהו ....מתסכל....

תודה לך על הכל ליאן