כנראה שאני לא הראשון ולא האחרון

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • כנראה שאני לא הראשון ולא האחרון
    גלעד
    14/08/2014

    כמו הרבה ..נשואים 17 שנה , חמישה ילדים מצב כלכלי טוב.
    אני מעריך את אישתי (חשוב יותר בעיני ) ואוהב אותה . לדעתי היא האישה הטובה ביותר שהקב"ה יכל לשדך לי. בכנות גמורה אני אומר זאת.
    אבל ..(אחרת למה אני פה ) מזה 7-8 שנים אני מרגיש מחנק עז , כעסים ותיסכולים שנובעים מהתנהגותה של אישתי. זה נכון שצריך שניים לטנגו וזה נכון שאף פעם האשמה היא לא של צד אחד בלבד , אבל אישתי לא הפנימה / מפנימה את חשיבות הקשר החברי ביננו על כל משמעותיו. אנא דלגו על שלב השיחות והתקשורת היות ועשינו זאת בצורה גלוייה כל יומיים , הקטע הוא של חוסר מודעות. כמו שאני לא רואה חולצה על הריצפה או מפגעים אחרים בבית ,אישתי לא רואה את חשיבות הקשר שלנו . לא יעזור לומר לה כל פעם כמו שלא יעזור לומר לי , לא אתחיל לשים לב לדברים על הריצפה אלא אם כן הם פיזית יפריעו.
    הנקודה החשובה היא - שכולנו משתנים במהלך הנישואין וכן, היום אני אדם טוב יותר ויותר מודע בגלל אישתי לדברים שלא עלו על דעתי לפני 15 שנה . גם אישתי אדם טוב יותר אבל אישתי שמה את הילדים , הבית , המשפחה לפניי ( טיבעי , לא ?!) ובגלל זה אני הגעתי לצומת דרכים :
    א- נתגרש . נבין שזה לא הלך וננסה לפתוח דרך חדשה . זה הולך להיות קשה בטרוף במיוחד לאישתי אבל בטווח הארוך , נאמר שלש שנים, היא תהיה אדם משוחרר וגם אני. זוהי יציאה נקייה מוסרית.
    ב- אמצא לי תחליף נשי לתקופה של עד שהילדים ייצאו מהבית ואישתי אולי תחזור לראות אותי כחבר ובן זוג ולא כשותף לגידול הילדים ולמפרנס ותומך . שיהיה ברור , זה הולך להיות זוועה מבחינת ההרגשה המוסרית - אני אסתכל לאישתי בעיניים , לא תהיה לי בעיה ,היא הרי הביאה את זה על עצמה, אבל איך אוכל להסתכל בעיני שלי במראה ? איך אראה בעיני עצמי כאדם שלא עמד מול יצרו ?
    ג- נשאיר את המצב כמות שהוא עד לתקופה של עד שהילדים ייצאו מהבית ואישתי אולי תחזור לראות אותי כחבר ובן זוג ולא כשותף לגידול הילדים ולמפרנס ותומך. אם זה לא יקרה , אני אמצא את עצמי בגיל 50 פלוס גרוש וחסר יכולת זהה לזו של היום .

    אלו שלשת דרכי הפעולה . אל נא תטעו - תחליף נשי אינו הכוונה לרומן בעל אופי ריגשי אלא מיני בלבד . חכמים כתבו שאין אפוטרופוס לעריות אבל יש אפוטרופוס לרגשות. אני מכיר את עצמי ויודע בוודאות שלא אפול ריגשית . 17 שנה אני מתחכך עם נשים שונות במהלך הקריירה והחיים , חלקן יפות מאישתי, חלקן מצליחות מאישתי חלקן מצחיקות מאישתי , אבל אף אחת מהן לא הצליחה לעבור את אישתי בשורה התחתונה ובאיכות הכוללת.

    אני יודע שה נשמע פרדוקסלי - לכתוב טובות על אדם ולשקול התנתקות ממנו , אבל להתנתק מליבי ומרגשותיי אני לא יכול , גם אתם לא .

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מספר דברים

    עדי בדיחי
    14/08/2014

    שלום גלעד,

    אכן דילמה מאוד לא קלה. אני לא בטוחה שהפורום הזה יוכל לתת לך את המענה שאתה זקוק לו. אני מניחה שיש עוד הרבה מאחורי הקלעים לסיבות השונות- למה היא לא במקום הזה, למה אתה דורש שהיא תהיה שם, מה חסר לך ומה מניע אותך בחסרים האלו, ומה קורה איתה באותו אופן. יש הרבה מאוד פרטים שלא כתובים אלא מתבטאים אחרת בתוך הזוגיות ולא יהיה אפשרי לתת להם פתרונות כאן.

    לכן כל הפתרונות שהצעת, חלקם ריאליים יותר או פחות, הם חומרים למחשבה או לא נוכל פה להגיד לך "מה לעשות". אני מניחה שעברת שיחות רבות עם אשתך והבהרת לה מה אתה חש. אני מניחה שאם היא תקרא את הדברים האלה שכתבת באופן מאוד ברור וחד משמעי, היא תיבהל - ואולי תתחיל לפעול, אם לא מתוך הבנה, מתוך החשש לאבד אותך. האם ניתן להראות לה את זה? האם היא יכולה להבין את ההשלכות של זה? אני חושבת שאם כבר ללכת על "פזילה החוצה" (מאוד לא מסכימה עם זה, אבל זה פיתרון מבחינתך לפי הבנתי) - עדיף שהיא "תיפגע" כאשר היא תקרא את הדברים, אבל לפחות היא תבין מה ההשלכות של תקשורת חד צדדית שכזאת.

    וכמובן - לגשת למטפל זוגי, לבד בשלב ראשון, להעלות את הכל, ולקבל החלטה מושכלת ומקצועית. כי כל החלטה שתקבל - יתכן ולאחריה אי אפשר יהיה להחזיר את האמון, מעורבים פה ילדים, וזה בהחלט רגיש מאוד לקבל החלטה מבלי להתייעץ.

    בהצלחה רבה,

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • גלעד -

    בני
    14/08/2014

    היי

    צודק!
    הדילמה שלך היא הדילמה של כווולנו, לא נעים לומר אבל...החיים המודרניים הביאו אותנו למצב שבו גבר ואישה מוכרחים לחיות זה לצד זה עשרות שנים, דבר שלא היה קיים עד לפני 100 שנה!
    להזכירך! תוחלת החיים השתפרה מאוד ולכן הקשר הזוגי מחזיק יותר זמן מבעבר, פעם אנשים היו מתים מרעב, ממחלות, ממלחמות! ובעבר היותר רחוק אנשים היו נעלמים לבני זוגם בהפלגות בים או בדרכים, כל זה ועוד צמצמו את "זמן האיכות" של הזוגיות, כיום החיים המודרניים והטכנולוגיים מאפשרים אך גם "מאלצים" להיות בבית אחד בין ארבע קירות יום אחר יום שבוע אחר שבוע שנה רודפת שנה דבר אשר מביא לשחיקה ממושכת ולתסכול אדיר כי זה נגד טבע האדם!
    אי לכך ובהתאם לזאת צריך לשנות את השיטה...לחשוב מחוץ לקופסא, ולהשקיע הרבה יותר מחשבה מאמץ ותכנון כדי לתחזק זוגיות בריאה ושפויה.

    ידידי היקר - אתה מתאר 8 שנים של סבל ותסכול ואני מאוד מבין אותך אך תרשה לי לא להסכים אתך!

    אתם חייבים לשבת ביחד וללבן את הנושא עד שייצא עשן לבן או שחור תלוי באיכות הקפה...

    אתם צריכים לגשת לאנשי מקצוע כל אחד לחוד ושניכם ביחד לקבל "כלים" כיצד להתנהל במערכת הזוגיות למרות הקשיים.

    אתם חייבים לרכוש ספרים, ללכת לסדנאות שעוסקים בזוגיות ובתקשורת בין זוגית כדי ללמוד "כיצד" להעביר מסרים זה לזה בצורה נכונה - מועילה - ומקדמת!

    זה לא קל...אך גם לא כ"כ קשה, מניסיון שלי ואחרים... זה משתלם, מעצים, ומשדרג את הקשר למקומות שלא ידעת על קיומן אצלך - בבית.

    אני כאן ושם למקרה שתצטרך אפשר גם במייל - בהצלחה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו