צרות בזוגיות

היי, לא יודעת למה אבל אני חייבת לדבר על זה עם מישהו כי הבעל שומע אבל לא מקשיב.
אני נשואה 3 שנים וביתי הבכורה בת 4.5 חודשים . תמיד היו ביני לבין בעלי ריבים (ולא תמיד פשוטים) אבל אני מרגישה שמאז שילדתי - היחסים שלנו רק מתדרדרים.
אני מרגישה אומללה. מרגישה שלא טוב לי איתו. לא רוצה להרגיש ככה.
ביומיום אנחנו יכולים להסתדר אבל אז פתאום לריב על איזה שטות ואז בעלי הופך לאדם אחר - אגרסיבי, פוגעני.. לא פעם אמרתי לו שהוא לא יודע לריב ושגם בריבים כדאי שילמד מה להגיד ומה לא.
כיום רוב הריבים שלנו סובבים סביב העובדה שבעלי לא לוקח חלק מספיק גדול במטלות הבית לטעמי.
אני מסיימת בימים אלה את חופשת הלידה שלי וחוזרת לעבודה. בעלי התפטר מהעבודה הקבועה והיציבה שלו בשמונה שנים האחרונות בגלל שלא היה מרוצה ולא היה לו טוב שם. הוא מתחיל לימודי תואר שני באוקטובר הקרוב.
היה לי מאוד קשה עם השינוי הזה, במיוחד בתקופה הזו של החיים בה נוסף עלינו - יש עוד מישהי שצריך לדאוג לה (גם כלכלית), אבל החלטתי לתמוך בו בהחלטתו ובצעד שעשה כיוון שהבנתי שאין לי שום אינטרס לגרום לו להישאר במקום שלא טוב לו בו...

המצב היום הוא שאנחנו כל היום ביחד בבית עם הקטנה ולרוב עיניינים מתלהטים. למרות שכביכול אין לו את התירוץ שהוא הולך לעבודה ואני נשארת בבית - בעלי בוחר שלא לקחת חלק מספיק גדול בדברים שיש לעשות....סטודנט חופשי... הוא לא קם אליה בלילה (בטענה שישן חזק מידי ולא שומע), לא עושה כלים, לא בקבוקים, לא כביסות... כל פעם שאני כועסת עליו שהוא מתחמק מעשייה הוא מטיח בי שיש לנו עוזרת בית (שמנקה פעם בשבועיים) אז שאני אפסיק להתבכיין כי אני לא באמת עושה שום דבר... (כאילו שמה שיש לעשות זה רק לשטוף את הריצפה). זה הכי פוגע בי- חוסר הערכה על כל מה שאני עושה. כמעט כל בוקר הוא ממשיך לישון עד 10 בבוקר כשאני קמה אליה, מחליפה, מאכילה, משחקת.. בודדות הפעמים שהלכתי לישון שנ"צ - גם כשהילדה ישנה בעצמה (כי בנתיים יש דברים לעשות ולסדר) כאשר הוא מרשה לעצמו מידי צהריים ללכת לישון ואז לשחק במחשב עד השעות הקטנות של הלילה (וdo תוהה למה אני "נופלת" לישון בעשר בלילה).
כשאני מנסה לדבר עם בעלי על מציאת עבודה במקביל ללימודים הוא ישר מתעצבן עלי. מבחינתו יש לנו חסכונות (חסכנו לבית שבסוף לא קנינו כי אנחנו לא מוציאים משהו במחיר נורמלי) ואפשר להשתמש בהם כדי לשלם שכר דירה, מעון לילה, חשבונות, אוכל, בילויים... הלימודים שלו מסתכמים ביום וחצי בשבוע, אולי יומיים ובכל פעם שאני מעלה את הנושא אני זוכה לכינויים של רובצת בצע, בכיינית, לא תומכת ...
בנוסף לאחרונה הוא גם התחיל לרדת עלי על המראה החיצוני שלי. הוא התחיל להעיר לי שאני שמנה מידי וצריכה לשמור על תזונה וספורט (למי יש זמן ?!). אגב - הוא עצמו שוקל 98 קילו .
כל פעם שניסיתי לדבר איתו על הכל - הוא אומר לי שאני פסיכית ושאני אלך לפסיכולוג. אין עם מי לדבר.
לא יודעת כבר מה לעשות.