הקש ששבר את גב הגמל?.. כמעט.

ברטה שלום,

האם חברך שותה ומעשן מתחילת הקשר הזוגי שלכם או שמא דפוס שהתחיל במהלך הקשר?

חומרים פסיכואקטיבים (אשר משפיעים על מערכת העצבים המרכזית באופנים שונים) כגון סמים ואלכוהול בהחלט עלולים לגרום לתגובות כמו שאת מתארת.

ממה שאת מעלה, נראה שלחבר שלך יש בעיה עם שתיה וסמים.

אני לא יודעת באיזו תכיפות הוא צורך את החומר אך ברגע ששימוש בחומרים משפיע על התפקוד של האדם ועל מערכות יחסים שלו (כמו ההתפרצויות שתיארת), יש כאן אור אדום האם האדם מכור לשימוש בחומר ואז עולה שאלה האם אין צורך לטפל בכך.

מה את ובן זוגך עושים בחיים? (עובדים, לומדים)?

האם זה משפיע עליו בעוד מקומות?

האם שוחחת אתו על הנושא הזה של שתיה וסמים? איך הקשר והתקשורת ביניכם?
מה את מרגישה שמחבר אתכם? את מציינת שאת לא בטוחה שאת אוהבת כבר, האם זה ההתפרצויות או דברים נוספים?

אם תוכלי לחזור אלי עם תשובות, אוכל לתת מענה מקיף יותר, אך ממה שעולה כרגע, שימוש תכוף באלכוהול ובסמים עלול לגרום להתמכרות פיזית ופסיכולוגית ועלול לפגוע במערכת היחסים שלכם ולא רק בפן הזוגי, אלא בעוד תפקודים בחייו ויש אפשרות לטפל בכך.

לשאלתך, איך גורמים לזה להפסיק, יהיה צורך בטיפול גם בהיבט של השתייה והסמים.

בברכה,

היי טלי ותודה על המענה המהיר!!

כן הןא שותה ומעשן מתחילת הקשר.
הוא שותה ומעשן לפיות פעמיים בשבוע.

בן זוגי עובד ולומד ואני עובדת ומתחילה השמה גם ללמוד. זה לא משפיע עליו בלימודים כרגע אבל מאוד משפיע עליו בתחום הגלישה שהוא מאוד אוהב ומתוסכל מהביצועים שלו שנובעים מהשתיה והעישון לילה לפני כן...

בהחלט שוחחנו על הנושא אך תמיד הוא מחזיר לי תשובה תקיפה ומגעילה כאילו אני אמא שלו שמתערבת לו בחיים. אתמןל הןא נהג שיכור ומסטול הבייתה והוא כןעס עליי שאני מתקשרת בלילה מןדאגת. מישהו לא היה מודאג מזה שבן זוגו נוהג תחת השפעה ???!! מרגיש לי כאילן שאין עם מי לדבר . וזה ייצא גם בסקס ובקרבה שכבר לא בא לי איתו בגלל שאני מרגישה שאין לי באמת פרטנר. הכל לפי הגחמות ומצבי הרוח שלו.

ברטה שלום,

אני מבינה שאתם לא גרים ביחד? אולי הבנתי לא נכון.

בוודאי שזה מעורר דאגה אם הוא נוהג תחת השפעת אלכוהול וסמים.
הוא עלול לסכן את חייו ואת חיי אחרים וכן להסתבך עם החוק.

את מציינת שיש השפעה רבה על היבטים שונים של הזוגיות שלכם בגלל השימוש לו באלכוהול וסמים.

זה מאד טבעי שכאשר יש תסכול בקשר, קושי בתקשורת, חוסר קבלה שלו את מה שאת מרגישה, זה משפיע מאד על הרצון להיות במיניות ביחד.

את אמנם לו אמו אך כבת זוג שלו יש לך בהחלט מקום של דאגה כלפיו וזוגיות היא קשר קרוב, אינטימי שיש בו חלקים של אהבה, אכפתיות, דאגה ועוד..

ממה שאת מעלה נראה שהוא לא כל כך מודע לסיכונים, לאחריות ולהשפעה שיש לדברים על הקשר ביניכם ולקחת אחריות כמבוגר על החיים, תרתי משמע.

את צריכה לבחון עם עצמך מה משך אותך בתחילת הקשר אליו (כולל הדפוסים הללו) על מנת ללמוד מה חשוב לך היום, אני מניחה שאת לא פונה לפורום סתם.

את פונה על מנת לשאול לאן להמשיך ומה לעשות.

אם את מרגישה שיש עוד דברים שאפשר להציל בקשר ויש משותף, הייתי מתנה את הקשר בטיפול במה שהוא מתמודד אתו ובהפסקת השימוש בחומר (ולהיעזר בעזרה מקצועית) אני מאמינה שאינך רוצה קשר שיש בו התפרצויות זעם, ריחוק ודאגה וכל מה שאת מתארת.

אם הוא לא מוכן לקבל את הדברים, הייתי שוקלת אם זה הקשר שאת רוצה להמשיך בו.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,