רומן וואטצאפ

שלום ובוקר טוב שרה,

נשמע שסה"כ הקשר ביניכם טוב ואת עד כה חשת בו בטוחה. אני מבינה שהבגידה מהקשר הקודם גרמה לך להיות הרבה יותר עירנית. לצערי המהלך שקרה לא היה לטובתו, וברור מעל לכל ספק שזה יכול לפגוע באמון.

נשמע שהוא הבין את פשר המעשה שלו, אך נשמע שבד בבד אתם צריכים להבמשיך לבחון את הקשר. כלומר, לא להחליט החלטות פזיזות כמו נישואין ובטח בטח שלא היריונות וילדים. יש לעבור את התקופה הזאת לפני, לבחון מול עצמך מה את מרגישה, האם את מסוגלת לחוש אמון מחודש כלפיו. כמובן שיש לשים גבול - אך הגבול צריך להגיע ממנו. הוא צריך להבין את משמעות הדברים כאשר הוא "מתחבר" למישהי שמעוניינת בו. אולי הוא חש לגיטימציה לעשות כך כי בעבר התעייצתם על דברים מסוג זה והוא הרגיש חופשי ובטוח. אך לפעמים, גם החופשיות הטובה הזאת בקשר, עלולה להביא למצבים שצד אחד בסוף נפגע, גם אם לא היה שם כלום.

אם ניקח את השורה התחתונה- כנראה לא היו שם יחסים אינטימיים אלא שיחה אינטימית ופגישה. כלומר בגידה של ממש, פיזית, לא בטוח שהיתה. נסי לקחת את הפרט הזה ולחשוב האם יכול להיות שתוכלי לבנות אמון מחודש. הוא מצידו חייב לתת לך את כל הסיבות והתחושות שהוא מחויב רק לך.

לגבי החלטות יזומות - לא הייתי ממהרת - 1. ללחוץ עליו ליזום משהו כזה. 2. להגיב להחלטה מצידו אם תגיע. כלומר, גם אם יציע משהו, כפי שכתבתי - זה לא הזמן. עכשיו זה הזמן להקים מחדש מערכת של אמון. אם היא לא תקרה, נניח בתוך תקופה - יש לחשוב האם הקשר הזה נכון לך. אני כותבת את זה כי כבר עברת בגידה אחת, והסבלנות שיש לך לעוד חוויה כזאת היא אפסית. ובצדק. לכן.. קחי את הזמן. בדקי לאורך התקופה הקרובה מה את חשה, שתפי אותו בלבטים שלך שידע איפה את עומדת, ובקשי את הזמן שלך אם את זקוקה לו. הוא צריך להבין מה פשר מעשיו, הוא לא ילד.

עדי תודה רבה על הדברים,
אני רוצה לשאול משהו קצת יותר פרקטי אך לפני כן רק אגיב על כמה מהדברים שכתבת.
קודם כל הבגידה של בן הזוג הקודם שלי היתה בעלת אופי מאוד דומה (גם הוא טען שלא היה סקס אלא רק התכתבות) אבל שם הקשר היה ארוך (יותר מ3 שנים) והיה קשר מאוד לא טוב, מתעלל אפילו וכלל פרידות רבות, במקרה ההוא הרגשתי שאם אגלה שהוא שכב איתה זה ישחרר אותי ממנו סופית, רציתי לסיים את זה ושיהיה לי את הכוח לסיים את זה פעם אחת ולתמיד וזה אכן מה שקרה על אף שלא גיליתי אם הוא כן שכב איתה או לא, אבל הקשר היה ככ גרוע שזה הספיק לי לגמרי.
בהחלט יש לי מעט מאוד סבלנות לדבר אבל את בן הזוג הנוכחי שלי אהבתי מאוד מאוד (ואני אומרת את זה בעבר כיוון שקשה לי להרגיש ממש משהו עכשיו, אני מנסה להרגיש פחות את הכאב וזה כמובן מקהה את כל שאר הרגשות).
כנראה שלא היתה בגידה פיזית אך שקרים היו והם כנראה נובעים מתוך הפחד לאבד אותי זה אין לי ספק, החשש שלי הוא שהשקרים יכולים לחזור על עצמם שוב כי הוא לא רוצה לאבד אותי. בשיחה שלנו אתמול שאלתי אותו מדוע זה קרה האם היה לו חסר משהו והוא אמר שלא, שאני צריכה להבין שזה היה תמיד במצבים שהיא היתה זקוקה לעזרה והוא נחלץ לעזרתה כי יש היסטוריה. הוא טוען שהגבול שלנו היה שונה ושכל עוד זה לא ״מזיק״ זה לא נחשב בגידה, הבהרתי לו מאוד טוב שהגבול שלנו צריך להיות זהה והוא אמר שהוא יתיישר עם הגבול שלי, בנוסף אמרתי לו שלהתכתב איתה בצורה כזו ולהפגש איתה מאחורי גבי זה בגידה וזה פגע בי עמוקות.הוא אמר שהוא יעשה הכל כדי להראות לי שהוא הבן אדם שחשבתי שהוא לפני כן.
לא נתתי לגטימציה לדברים כאלה גם בעבר זה חד משמעי, כשהתייעץ אם להפגש עם אקסית שמתי גבול ברור, הוא ידע שיש לי רגישות בנושא ונסיון רע ולכן זה עוד יותר כואב כי ידע שזה יפגע בי אבל לא לקח את זה בחשבון.
ברור שכעת הכל בהולד, זה הרחיק אותי מלרצות להתחתן איתו או להכנס להריון מן הסתם. השאלה איך אני מצליחה לבנות אמון מחודש בו? חלק מהעניין שבכלל הצלחתי לראות את זה כי באמת הכל היה פתוח בפני אני יודעת את כל הסיסמאות שלו ואני יכולה להכנס לכל דבר שרק ארצה גם בבית. אני מפחדת שזה יביא אותי לחיטוטים אינסופיים שיתישו אותי, או שאני אצטרך כל הזמן לבקש ממנו דוח וזה כמובן לא הייתי רוצה. רוב הזמן אני מרגישה שאני יכולה לעבור את זה איתו בנתיים הוא מאוד תומך ולא נותן לי ליפול לתוך זה. אנחנו טסים בעוד שבועיים לטיול של 3 שבועות והחלטנו לטוס כדי להתרחק ולהתנקות אבל אני קצת מפחדת מזה גם, איך הדרך הטובה ביותר לנהוג כדי לבחון את הדברים זו בעצם השאלה.

הי שוב שרה ובוקר טוב,

אני מבינה לגמרי את הפגיעה שלך. ברור שאמון מחודש יהיה קשה לבנות. הן בגלל מה שקרה והן כי יש לך כבר היסטוריה של זוגיות פוגענית ומזה את רוצה להתרחק.

אין "נוסחה" לבנות אמון מחדש. זה דבר שאמור להגיע לאט לאט ועם הרבה סבלנות והשקעה. מצידו ומצידך. את צריכה לעשות מאמצים כן להאמין בו ולבנות מערכת יחסים שמותשתתת על פתיחות וכנות, ולשים לב שאת מאפשרת לו חופש, לצד הגבולות הברורים ששניכם חייבים להסכים עליהם- מה כן ומה לא (זה למשל לא היה ברור במערכת יחסים שלכם עד שזה קרה. הגבול שלך לא היה הגבול שלו). העובדה שאת "אומרת" לא מעידה על כך שהוא יסכים וילך לפי זה. הוא מבין שאמרת, הוא לא מרגיש שסיכמתם על זה. חשוב לזכור את ההבדלים. כיוון שבזוגיות יש 2 צדדים, כל אחד יביא את שלו, ובסוף תצטרכו ליצור קו משותף ואחיד. אם זה לגבי זוגיות ובהמשך לגבי ילדים. זה לא הולך להיות קל יותר.. מהבחינה הזאת. אבל אם הזוגיות תהיה חזקה ובעלת קו אחיד, יהיה הרבה יותר קל בהמשך.

הוא מצידו צריך לעשות מאמץ ולנתק קשר עם הבחורה ההיא ולו על מנת להוכיח לך שהוא "נקי" ואין לו באמת עינין בה. אם ימשיך את הקשר, זה כאילו לא עשה כלום. ממשיך לחפור את אותו בור.

לגבי הנופש - תצאו, תנסי להנות מכל רגע. אל תהרסי לעצמך את ההנאה שכן אפשר להפיק מזה. אם יש צורך לדבר על זה קצת לפני, תעשו את זה. חשוב לנסות להתרחק מהסיטואציה, ולבנות בחו"ל קשר המאפשר תקשורת. את מוכרחה להעביר מסר שאת פתוחה לדעות שלו, שאת מייחסת אליהן חשיבות עליונה, ושכל החלטה שלכם- היא ביחד. ההסתרות שלו לא מוצאות חן מהבחינה הזאת שהוא ידע שאת לא תאהבי את זה, ובכל זאת פעל. זה מראה על כך שהוא מאוד רצה לפעול באופן מסוים (גם אם לשם עזרה וסיוע), אך היה לו ברור שאת תכעסי. זאת נקודת אזהרה שאומרת שמשהו בתקשורת כנראה לא מספיק כן ופתוח. לכן יש לנסות להפוך את התקשורת לכזאת.

מקוה שזה היה מחודד יותר, וחשוב שבאמת תנסו להנות יחד בחופשה,
בהצלחה רבה