חרדה במסגרת הזוגיות

אני חייב לציין גם שאני שואב את הפחד הזה מההורים שלי,הזוגיות שלהם נוראית לטעמי ואני מסתכל לפעמים לע אבא שלי ומדמיין אותי במקומו ופשוט מרגיש מת בפנים מרוב כאב,מדמיין אותי חי זוגיות מתה בלי קירבה בלי חום ואפילו עם עוינות ,מילדות אני זוכר את תא המשפחה שלנו מקולקל ובמיוחד את ההורים..

מוטי שלום,

אני עונה לך לאחר קריאת שתי ההודעות שלך.

מחשבות טורדניות מאופיינות במחשבות שמטרידות כמו מעין "לופ" והאדם מודע לכך שהן (המחשבות) אינן רציונליות. אך הן מטרידות..

מה שקורה אצלך, מה שאתה מיטיב לתאר, שהמחשבות הן סביב מה יקרה אם תבגוד, אם תיקלע לסיטואציה שמאד קשה בחיים להימנע ממנה כגון מפגש עם זוגות נוספים, בין אם במכוון או באופן ארעי, דבר שמוביל אותך להימנעות מתוך אותה חרדה, אותה הימנעות היא על מנת למנוע את המחשבה הטורדנית ("מה יקרה אם אבגוד" "אם מישהי תמצא חן בעיני" ועוד..) כאשר אתה יודע שאתה לא מתכוון לבגוד ולמעשה החרדה היא זו ש"מדברת", המחשבה הטורדנית היא ש"מדברת". זה בגדול המנגנון.

הטיפול הטוב ביותר למצבים של מחשבות טורדניות אשר עשויות להוביל להתנהגות נמנעת או מבטלת, הוא ה- CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי) כאשר מטרת הטיפול היא מספר דברים, עבודה על מחשבות אוטומטיות וסכמות מחשבתיות, חשיפה לסיטואציות שמעוררות חרדה ומחשבות טורדניות (דוגמא לחשיפה יכולה להיות לצאת למקום שיש בחורות ולראות שאת לא בוגד ואתה לא "משתגע" מהחרדה) כל זאת תוך תרגול של טכניקות הרפיה ועוד.. יש הרבה מטפלים ומטפלות בשיטה זו ויש שמטפלים בשיטה המשלבת שיטה זו.


זו המלצה אחת שהייתי מציעה לך לבדוק שיכולה מאד לעזור לך להשתחרר.
הייתי ממליצה לך בטיפול לבדוק מה קשור למחשבות הטורדניות ומה באמת קשור באם יש דברים שמפריעים לך/שהיית רוצה לשפר בזוגיות (לעשות הפרדה בין זה לבין זה שלא כל דבר "תאשים" את המחשבה).

לגבי יחסים פתוחים, לא ממליצה. מדוע? לא רק שיחסים פתוחים לדעתי לא תפתור את הבעיה, אלא לדעתי רק תזין אותה יותר.

יחסים פתוחים תחשוף אותך למערכת מחשבות טורדניות רבה יותר ממה שיש לך היום. לדוגמא, תתחיל לחשוב לאן חברתך הולכת, עם מי היא הולכת, מתי היא חוזרת, עם מי אתה תלך, תחושות אשמה שיש לך על שאתה "אולי תבגוד" יהיו יותר קונקרטיות במערכת יחסים פתוחה..

מחשבות טורדניות כדאי לפתור מהשורש, לא לנסות לעקוף אותן ע"י פתרון שיכול להיות לא טוב לזוגיות וגם להזין את מחשבותייך עוד יותר.

מאחלת לך בהצלחה, בברכה,

אני מטופל בקשר למחשבות אך מעבר לכך ישנו קשר שכרגע לפעמים לא ברור לי מה קורה.אחת מהבעיות החרדה של היא חשיבה של שחור ולבן.שהדברים חייבים להיות מוחלטים משמע או אהבה מטורפת ופרפרים יום יום או פרידה.ברור לי שכל קשר לא נשאר זוהר כמו שהוא מעבר לשנה הראשונה ,ואהבה היא בעצם מעבר לזה ואני בהחלט רואה את ז עלינו
אני לא יכול להגד שאני מתלהב כמו בהתחלה,אך מאוד אכפת לי מבת הזוג שלי,אני רואה בה אדם מדהים ומשתדל להגשים לה כל חלום
אך הספק והחיפוש אחר תקלות ביננו לפעמים גורמים לי לחשוב שאולי באמת הקשר שגוי ככה שאני לא שם לב וממשיך על טייס אוטומי
אני יכול לראות זוגות שיוצאים למסיבות ומעודנים ולקנות בהם שאנחנו לא מתנהגים כמוהם,כשבכלל אני לא אוהב מסיבות רועשות ולא בת הזוג שלי..

הכי קשה לי זה שאיני מבין מה אני מרגיש בכלל.
אני מדמיין אי\שהי תמונה של זוגיות בראש של בת זוג שתהיה דומה לי ואומנם בדמיון בראש זה נראה טוב אך בפועל זה מעולם לא הסתדר
קשה לי עוד יותר עם הפסיכולוגית שטוענת שהקשר הזה ייגמר כי ממיל אני צעיר וססטיסטית הקשרים האלה מתחלפים לפני חתונה
אומנם אני לא יכול להיות בטוח שנתחתן או שנפרד אבל זה כל כך מציק לי
המחשבה שהקשר ייגמר לפעמים גורמת לי לרצות לגמור אותו כאן ועכשיו ,הלחץ הזה מסביבו מעלה בי תהיות אולי בכלל אני רוצה להפרד וכל כך מפחד להודות בזה שאני נעזר בטיפול פסיכולוגי
זה כל כך מטלטל שאין לי משהו רע להעלות אך מצד שני אני לא חש באיזשהו פרץ רגשות שישאיר אותי בתוך הקשר
אני לא רוצה להתנהג כמו ילד שקופץ מצעצוע לצועוע (שכך באמת הייתי ,מפונק שמקבל הכל ובסוף זורק) ולמצוא מישהי חדשה רק בשביל להנות שוב מההתרגשות ההתחלתית
אני רוצה לשמור על מה שיש לי וכל כך קשה לי!!!

מוטי שלום,

מגיבה לאחר קריאת שתי ההודעות שלך.

אתה מעלה חששות רבים ומחשבות שמטרידות אותך שנוגעות גם מעשיית טעויות, שלמען האמת, לא ניתן להימנע בחיים מעשיית טעויות. אך כשיש מחשבות טורדניות החשש מטעויות עשוי לתפוס יותר מקום.

כמו שאתה מתאר, אתה מבין שהחיים הם טווח של גווני אפור, הם לא "שחור ולבן".

וכבני אדם, מרגישים מגוון רחב של רגשות, בהן התרגשות, חששות ועוד רבים.. לעיתים אף רגשות שסותרים אחד את השני).

לגבי מה שזוגות אחרים אוהבים לעשות/לבלות. לכל זוג העדפות/רצונות משלהם ואם אינכם אוהבים בילוי במסיבות זה בסדר גמור, הזוגיות שלכם לא פחות טובה..

לא ברור לי למה התכוונה הפסיכולוגית באמירתה שהקשר ביניכם יגמר בגלל סטטיסטיקה של קשרים לפני נישואין..

החוויה שלך של אולי לנטוש על מנת להימנע מנטישה מוכרת במצבים של חרדה מנטישה. במצב כזה אתה למעשה שולט בתהליך וקובע ולא נכפית עליך פרידה/"נטישה".

ממה שאתה מעלה את משקיע אנרגיות רבות מאד בכל הנושא של הקשר, מה צריך להיות, מה קורה אצל אחרים. זה טבעי במידה מסוימת, אך לא אמור להשפיע ולנהל לך את החיים.

המלצתי להמשיך את הטיפול, לבקש מהמטפלת לשלב התערבויות מטכניקת של CBT - טיפול התנהגותי קוגניטיבי על מנת להרגיש יותר שליו, רגוע ושתגיע למקום מספיק בטוח בהחלטות שלך (לא מושלם כי לא לזה אנו מצפים) וכן יש מקום לבחון עד כמה דפוסים של הזוגיות מהבית השפיעו עליך (אלו דברים לשיחה במסגרת טיפול).

כיום ניכר שאין את הביטחון הזה ואתה מסתובב עם "לופ" מחשבתי שלא נותן מנוח.

המטרה כרגע היא להגיע למקום יותר שליו ואף לא הייתי מחליטה כרגע החלטה על שינוי בקשר לכאן או לכאן (החלטה גדולה), עד שאתה לא תרגיש די שלם עם עצמך בפרמטרים שעלו ופחות טרוד.

בברכה,