פרק ב

א.ק שלום,

נראה כי יש חשיבות להגדיר מספר דברים במערכת היחסים שלכם.

ראשית. 4 שנים במערכת יחסים היא זמן לא מבוטל במערכת יחסים. נשאלת השאלה איך כל אחד מכם מגדיר מהי מחויבות? יתכן ולכל אחד מכם יש הגדרה שונה למושג מחויבות (לדוגמא וכאן נכנסות מחשבות ומטרות לגבי המשך הקשר כגון: מגורים משותפים, תכיפות המפגשים, עד כמה נמצאים ביחד, עד כמה נותנים מרחב בתוך הקשר הזוגי ועוד).

יתכן ולא שוחחתם על המושגים האלו ואיך כל אחד תופש וחווה אותם בתוך הקשר האישי שלכם.

יתכן ומה שהיה לכל אחד מכם עם הגרוש/גרושה, הוא לא מה שיש לכם בפרק ב'.
עליכם ליצור את מה שיש לכם כיום.

4 שנים זה זמן רב לדבר על הדברים האלו, אך זה לא מאוחר לעשות זאת.

אם את מזהה שיש דברים איכותיים וטובים בתוך הקשר, יתכן ולא כדאי לחתוך אותו, אלא להחליט לתת צ'אנס ולשוחח על הדברים האלו במסגרת הקשר ובמידת הצורך להתייעץ ביחד עם איש מקצוע מתחום הטיפול הזוגי.

מספר דברים שכדאי לבחון אותם ולהביא אותם לשיח הדדי ביניכם:

איך כל אחד מכם תופס את מושג המחויבות

האם יש צד שרוצה להתקדם יותר (מגורים, מיסוד קשר וכו'..)

מהי החוויה מבחינת ה"ביחד" הזוגי והמרחב הזוגי. יש מקום לשניהם בתוך זוגיות. אולם כזו שתתקיים לא ממקום של היעלמות ושאת נשארת עם חוסר ודאות וסימני שאלה, אלא ממקום שמחליטים שביום מסוים הוא נפגש עם חבר/חברים/עוסק בתחביב (וכן אחת) וכו'...

לשוחח על הרגשות שלך של מה ההיעלמויות האלו עושות לך.

האם זה קורה אחרי טריגר מסוים (ריב, לאחר שהייתם זמן רב ביחד, שיחה על התקדמות הקשר, משהו אחר..)

משהו חשוב מאד - האם יש לו דפוס שאם עולה קושי מסוים (וזה יכול לקרות בעוד תחומי חיים) יש לו נטייה פשוט לברוח או להתנתק, במקום לדבר על הקושי ולנסות לשוחח (בין אם ביניכם או עם איש מקצוע) ולהביא את ה"התנתקות" ל "הידברות" שזה יותר אפקטיבי, בונה קשר ותורם מאשר ההתנהלות השנייה.

לנסות לבחון אם יש קושי נוסף שעולה בזוגיות.

אם המצב הזה גורם למצוקה יש בהחלט מקום לטפל בו וכדאי לשוחח ביניכם ולבדוק מה קורה בדינמיקה של הקשר והן מה המקומות שהוא חושש מהם.


בברכה,