חוסר שתפ

שלום רונית,

אני מניחה שזאת תופעה ידועה ושתהיה ידועה עוד שנים רבות... אכן יש תפיסה ברורה מטבעה שהאמא, כאמא, תפקידה להגן, להאכיל, לשמור ולדאוג לכל צרכי ילדיה. זה אמנם מאוד נכון, ולא פעם שהאמא "יודעת" מה נכון, אך זה לא אומר שחמישים אחוז הם לא של הבעל.. העובדה שאמא שלך גרה לצידך מאוד נוחה לבעלך, מן הסתם, שיודע- שיש לך עזרה צמודה, ויש סבתא בתמונה- וזה יתרון מאוד מאוד מאוד משמעותי בימינו.

נסי לפרוש בפניו את התמונה המלאה. נסי להסביר לו שדרך הטיפול בילדים ניתן להתחבר אליהם, ליצור קשר אבהי של ממש. הוא לא חייב לחתל, לקלח וכו' ולא חייב את הכל ביחד. שיבחר לעצמו פעולות מסוימות שיותר קל לו לבצע. גם לקחת את בן ה-3 לטיול של שעה, שעה וחצי, עם בימבה או אופניים זאת אופציה טובה. גם לשמור עליהם כשאת יוצאת להתאוורר זה חשוב. נסי לתעל את מה שאפשר- לעבוד עם מה שיש, לא לנסות לשנות יותר מדי כרגע.

בוודאי שאם הוא מעוניין בילד נוסף, הוא יצטרך להבין את הקשיים ולסייע. נסי להסביר לו איפה האחריות האבהית שלו, מה היתרונות שלה ולמה זה כ"כ חשוב כן להיות חלק משמעותי בחיי הילדים. יותר מאוחר, כשירצה את היחס שלהם, המשמעת, הכבוד, הוא יצטרך לחשוב גם על טיב הקשר ואופי הקירבה שלו אליהם. זה בהחלט מתחיל מהגילאים הקטנים וחשוב שיזכור זאת. נסי לקרוא קצת על אבהות באינטרנט ואולי משם לקחת רעיונות איך לגעת בו- ולא להרחיק. החשוב הוא שהוא יבחר ימים, ושעות, כדי לסייע ולקחת מטלות. קצת- גם טוב.

בהצלחה רבה,