אותו דפוס...

שלום אלה,

אני מקוה שהבנתי נכון- יצאתם חודש וחצי, בעוד את אינך בטוחה בקשר ובביטחון שלך בבחור (דפוס שחוזר על עצמו, תיכף אגיע לזה)- לפני מספר ימים יצאתם למועדון יחד עם החברים שלו, שלא היו לטעמך. הסיפור עם המועדון וההצעה ללכת לעוד אחד כזה הורידו לך ממנו כי קלטת מיהם החברים שלו "אמור לי מי חבריך", ויתכן שגם הלחץ והמילים שבהן השתמש כדי לבטא משיכה אלייך- קצת הורידו לך מהחשק להיות איתו. מאז היציאה הזאת לא שמעת ממנו, דבר שלא אופייני לו- יזמת אס.אמ.אס ואף לא ענה על זה. כלומר- ניתק מגע.

את שואלת שתי שאלות- מה לעשות אם הבחור "זורק" אותך בהודעת אס.אמ.אס (האם זה קרה או שאת מנסה להבין איך לפעול?), והשאלה השניה היא האם להמשיך ליזום הודעות או קשר לאור הניתוק החד צדדי הזה מצידו.

כלומר- העלית מספר דברים: דפוס חוזר בו אינך בטוחה עם האדם איתו את יוצאת, את חוששת ומאוד מפחדת להתמסר, מכל הבחינות, מפחדת מזילות של הקשר ולכן גם נמנעת מלהתקרב. ובסוף הפוסט שלך העלית שתי שאלות לגבי איך להתמודד עם הבחור הספציפי הזה.

אז לגבי הדפוס: לא תמיד אנחנו מפחדים להינטש, כיון שנטשו אותנו. במקרה שלך- לא היתה לך חרדת נטישה בעבר, ולא נטשו אותך בעבר, אלא הדברים צפים בעיקר בקשר. יכולות להיות לך הרבה סיבות. אם אני מחברת את כל תחושותייך, עולה כי אינך בטוחה כי את מרגישה "מה שצריך" לאותו בחור כדי להמשיך הלאה. לא מן הנמנע שאת זקוקה להתחייבות רשמית כדי להרגיש ממש "איתו", למשל- לשמור על עצמך עד מיסוד הקשר, או לפחות עד שלב מתקדם בקשר. וזה לגיטימי. למרות גילך- ולמרות החברה בה אנו חיים- אלו תחושותייך (אני משערת) וזה חוקי ולגיטימי לחוש כך. אין מה להלחיץ את עצמך. אני מסכימה כי אם הבחור שאת יוצאת עמו אינו שמרני, ורוצה להאיץ את הקשר- הוא עלול להתייאש ממנו בסופו של דבר, ואולי זה מה שקרה פה. יתכן והבחור קלט שאת לא "בראש", הביקור שלך במועדון גם הוכיח כי את לא מתכוונת לצאת איתם למקומות מהסוג אותו הציעו (ואני נוטה להסכים שיש בכך משהו שמוריד מהטעם הטוב), ובשל סירובך להיות איתו באופן אינטימי- יתכן ופשוט התייאש ונעלם. זה הסבר הגיוני למה שקרה, אף לא בטוח כמובן שזה מה שקרה.. ניתן יהיה לחכות לאות ממנו. לא הייתי יוצרת קשר בימים הקרובים אלא מאפשרת לו להסביר מה קרה- הוא בכל זאת חייב לך הסבר..

לגבי שאלתך- אם נפרד ממך באס.אמ.אס -תוכלי לברך על כך, כיוון שאדם שעושה מהלך כזה בקשר רציני- כנראה לא בשל לקשר, כיוון שלא יודע להתנהל בקונפליקטים ובמשברים שדורשים תקשורת כנה ופתוחה. אין מה להתעסק איתו סביב הנושא הזה. זה מהלך שיהיה ילדותי מדי ולא מכבד אותך.

עשית נכון להערכתי שיזמת את האס.אמ.אס ההוא (בהמשך לשאלתך השניה), ולו בלבד להראות לו כי עודך מעוניינת בקשר עימו. עם זאת, כפי שציינתי, לא הייתי ממשיכה לנסות "לרדוף" אחריו אלא להפגין שקט רועם- על מנת שהוא "יתעשת" ויצור קשר, וגם יסביר את העלמותו- דבר חשוב מאוד.

פשוט מדהימה ,הסבלנות שלך ,היחס אליי בלי לשפוט ...סיפרתי את הסיפור ושאלתי את אותן שאלות בפורומים אחרים יותר המוניים ,ופשוט כמה שפטו אותי על זה שאני חופרת ,בונה סרטים ,מילים גסות ולא נעימות ..ואת פשוט לא עשית זאת למרות החפירות שלי (מודה בכך :) .
אז באמת תודה עזרת לי המון והבהרת לי כמה דברים שלא ממש הייתי בטוחה בהם .תודה על שלחקת זמן והשקעת .
בכל מקרה ,אשמע את עצותייך ,זה מה שרציתי לעשות..פשוט לא לשלוח יותר .
1-אך אם הוא לבסוף יחזור אליי באיזו צורה ,טלפונית (רצוי מאוד כמובן) כיצד להגיב ,כיצד להישמע ב"הלו" האם לענות מיד או לתת לו עוד קצת להתבשל ואז לחזור אליו ?
2-ואם הוא עושה כאילו כלום לא קרה או בטלפון או בוואצאפ ,איך להיגד לו שזה לא היה בסדר ,בלי להישמע חסרת ביטחון ,בלי להישמע אגרסיבית ,ותלותית ...?
3-אם הוא יתן הסבר בהודעה ? לענות לו ? לא לענות ?
אני ממש לא יודעת ...בינתיים הוא עדיין לא חזר אליי..אבל בתוך תוכי אני מחושבת שזה עניין של כמה ימים עד שהוא יופיע שוב ,מריגשה זאת ..אולי כי אני רוצה :)

שלום אלה,

שמחתי לסייע.

1. נסי לברר מה את מרגישה: פגועה, נעלבת, סלחנית? על פי זה תפעלי- פעלי מתוך המקום הטבעי שלך, נסי להתחבר למה שאת באמת מרגישה.
2. אם הוא מתחמק ומתנהג כאילו לא קרה דבר. שאלי את עצמך- האם באמת לא קרה דבר? האם עליי פשוט להבליג מעל זה ולסלוח? להישמע אגרסיבית זה אחד, ולהישמע תלותית זה דבר אחר. יתכן ואת מעט מזה ומעט מזה ולכן את חוששת שהחלקים האלו יעלו ויצופו מולו- אך חשוב שתזכרי כי מה שאת חשה הוא טבעי אל מול מה שעשה. חשוב שתהיי בטוחה בעצמך ובתחושותייך ותגידי לו את אשר על ליבך- שאי אפשר להמשיך הלאה ללא הסבר ברור - ואת לא חייבת גם לקבל את ההסבר הזה.

הדפוס של דחיה ורציה הוא דפוס ידוע, יש לו גם טיפול- אך במקום הוא לא בפורום לצערי אלא בטיפול פרטני. לברר מהם השורשים של המקום הדחוי, ולטפל בכך מול איש מקצוע (פסיכולוג קליני, עו"ס קליני), שיוכל להיות איתך וללוות אותך בתהליך הזה. הדפוס הזה ודפוסים אחרים שלנו מעכבים אותנו מלהתקדם, וכשאנחנו מזהים אחד כזה- שווה לטפל בו, כדי שגם בהמשך נדע להסתדר למרות שהוא קיים. להרבה אנשים קשה להיות דחויים, אך נראה כי אצלך זוהי נקודה שמנהלת אותך בכמה מצבים בחייך (הרבה אנשים מנוהלים מכל מיני דפוסים שלא טובים להם) וכן חשוב להתייחס אליה מקצועית.

תודה רבה לך שוב .
בערב שיצאנו למועדון שסיפרתי לך בהודעות הקדמות .הוא נישק אותי במונית לפני שעזב והלכו הוא וחברים שלו למועדון אחר ואני הביתה.
הנה הפרט: כשהגעתי הביתה שמתי לב שהאודם שלי נמרח ממש מסביב פי וזה הצחיק אותי בטירוף! כי התנשקנו במועדון . אז שלחתי לו הודעה ב3 בבוקר כשהוא עוד שיכור ,מת מעייפות : "אתה רציני ??
שאל מה קרה חיים שלי ?
אני : כל פה פה שלי מסביב ורוד ,כשראיתי במראה נבהלתי מעצמי ,ולא אמרת לי כלום ! חחח"
הוא ממש צחק ואמר לי :"וואי לא שמתי לב בכלל ,וחוץ מזה בשבילי את יפה בכל מצב ,חיים שלי " ומלא נשיקות שלח .וזהו מאותו לילה לא דיבר איתי . תביני הוא אפילו שינה את השיר כשמצלצלים אליו יש משיר שמתנגן במקום הסטנדרט,אז במקרה יום אחד אמרתי לו שהשיר שיש לו מעצבן אותי חחחח אז הוא החליף למחרת לשיר שהוא מגדיש לי .ואת האמת לא יודעת אם זה בכוונה או לא אבל השיר עדיין שם כשמצלצלים אליו אבל אולי זה כי באמת הוא שכח להחליף :( (הרגע התקשרתי בחסוי כדי לראות אם עדיין היה ואיך ששמעתי ניתקתי :( אבל לגבי המחאמות לפני שעזב אותי ? את מבינה זה ממש מוזר !

המשך-

חשוב להמשיך ולכבד את המקום שלך בקשר כפי שעשית עד כה- יש לך קווים אדומים וטוב שכך. להתרפס בפניו יהיה להוריד מעט מכבודך וממה שאת ראויה לו: הסבר ברור מה קרה בימים האלה שלא יצר קשר. הרי מדובר ב"קשר-קשר". אני בטוחה שאת לא היית מעלה על דעתך לעשות זאת. אז יתכן ויש לו סיבה מאוד טובה- חשוב שיביא זאת לידיעתך. הדבר הזה יביא למבחן את הרצינות שלו לגבייך, את הכבוד שלו כלפייך ואת רצינותו להמשיך בקשר איתך .ואלו דברים שדווקא יכולים לסוך בך ביטחון איתו, מה שקצת חסר לך כרגע בקשר.

מאחלת לך בהצלחה רבה,

אבל מצד שני הוא לא פונה אליי ,ובאמת שאם זה מה שהוא חיפש אז אני לא צריכה אותו ,ואני ממש שמחה שלא הגענו לשום אינטימיות כי הייתי בוכה על זה היום אם זה היה קורה והיה כך נעלם .
לא זוכרת אם כתבתי את זה מרוב שכתבתי חחח,אבל אני תמיד תמיד מאז שאני מכירה את עצמי שנאתי דחייה ,ברמה גבוהה מידי ,כלומר ,כל "לא " או דחייה אחרת ובטח בטח מגבר היה פשוט מפיל אותי בבאסה ,מרגישה מושפלת ...תמיד היה לי דמות של אישה ,נסיכה ,מושלמת שאין מצב שמסרבים לה ולא בקטע של פינוק ממש לא ,אלא בגלל שהיא כזו יפה ,כזו עדינה ,כזו נסיכה שאי אפשר לסרב .לא יודעת למה בניתי לעצמי דמות כזו מאז שאני קטנה .אז אם זה היה קורה ,הייתי מרגישה לא רצויה ,לא מושכת ,לא מצליחה,לא טובה ,לא מקובלת ,(ותמיד הייתי בבית ספר אגב ,תמיד הייתי והתחברתי לחזקים אבל נשארתי אני אני עדינה והמצחיקה גם ) .עובדת על זה כמה שנים ..ובהחלט יש שיפור ניכר בהרגשה שלי כלפי דחייה אבל רחוק מלספק אותי עדיין. כיום אם מישהו לא יגיב יפה ,לא יתנהג אליי יפה ,לא סתם ידבר לא יפה ויגיד לי לא או ידחה אותי ,לא משנה מי ואיפה אני פחות אתייחס,יכל להיות שזה יעצבן אותי אבל אז אנשום ואגיד שזה שייך לו .זה לא אישי אליי ספציפי. אבל כשזה קורה בקשר ,כשאני ה-נאזבת אז הכל שוב מתמוטת.ועולות לי מחשבות של חוסר ביטחון : כנראה שאני לא מושכת אותו מספיק ,כנראה שאני לא ה-מיוטחדת ,לא הצלחתי להפיל אותו באהבה אליי ,מרגיהש כישלון מוחלט וזה משביט אותי יום יומיים ,בכי ועניינים כאילו מישהו מת .אז הדבר היחיד כרגע במצב שלי ושל הבחור שיעשה לי סופר טוב זה שיתנצל וירצה אותי חזרה ,גם אם אני לא ארצה לפחות זה יעלה בו זמנית ,ביטחון ואגו (לא אוהבת להשתמש במילה הזו "אגו" כי זה דבר הרסני ועובדה זה עובד נהדר עליי אבל זה רק כדי שתביני עד כמה יש לי בעיה עם דחייה ) .אבל בפועל עוד יותר ירים לי מצב רוח שירצה ואני לא ,ואגיד לו בורגע אך בביטחון על! עצוב אני יודעת .אבל זה מה שיעשה לי טוב ,שפתאום יתחלפו התפקידים ,ואני אהיה הרצויה והוא כבר לא.