מריבות וטיפול זוגי

פנינה יקרה,
אני מסכימה עם בעלך, שכאשר נכנסים לייעוץ זוגי ומתחילים ליישם רעיונות חדשים, זה ייראה מלאכותי ויהיה קצת מביך לעשות פתאום דברים על פי הוראה או לדבר בדרך שונה מן הרגיל. הכל נכון. אבל... את יכולה לת לו כדוגמה שינוי מסוג אחר: להיכנס לכושר גופני. גם במקרה כזה אנחנו מסגלים לעצמנו הרגלים חדשים, מאוד מלאכותיים: לובשים בגדי ספורט, יוצאים מן הבית למכון כושר או לכל פעילות אחרת, במקום לעשות את הדבר הטבעי, לשבת בבית מול הטלויזיה. או כאשר לומדים שפה חדשה, בתחילה זה מופיע מאוד מלאכותי, לשבור את השיניים עם המילים הזרות. ככה זה בכל תחום חדש שלומדים אותו. נכון שכאן מדובר בכניסה של אדם זר לאינטימיות של חיינו, אבל רק כך זה יכול להשתנות. הרבה ידע ונסיון התאסף בנושא זוגיות, ויש המון מה ללמוד, ולא לומדים זאת בשום קורס בתיכון או באוניברסיטה, אלא רק בייעוץ זוגי או בסדנאות...

המשך התשובה - איך להתמודד - לקוח מן האתר שלי:
יתכן שההתנגדות נובעת מגורמים נוספים. מאוד טבעי למשל, שישנו חשש להיפתח בפני אדם זר. או עצם ההכרה בכך שיש לנו בעייה שאנחנו לא יכולים להתמודד איתה בעצמנו, או לפעמים יש בעברנו נסיון לא מוצלח עם המקצועות הטיפוליים, או שקיימת התנגדות עקרונית להתערבות בחיים האינטימיים, ולפעמים זהו חשש ממה שיעלה בפגישות, מן התכנים, או מה יגידו לי לעשות.
כל החששות האלו הינם מובנים ולגיטימיים, ולדעתי צריך לכבד אותם. לכבד אותם זה לא בהכרח לוותר. עדיין אפשר לנהל שיחה למשל בדרך הבאה:
חשוב מאוד שבן הזוג שמעוניין להתחיל בייעוץ יבוא לשיחה על הנושא עם בן זוגו כאשר הוא באמת מכבד את זכותו לחשוב ולבחור אחרת. מן העמדה המכבדת הזאת אפשר לומר את הדברים הבאים:

"אני מאוד רוצה שנלך יחד ליעוץ, אני מאמינה שאם שנינו נלך זה יהיה הרבה יותר יעיל מאשר אם אלך לבדי. אם בכל זאת תחליט שזה לא מתאים לך, אני אלך לבדי כי אני כבר לא מוכנה שהדברים בינינו יישארו כמו שהם, ואני מקווה שתצטרף אלי באיזשהו שלב אחרי שנראה שהייעוץ אפקטיבי עבורי."

אני מוצאת שבתנאי שהדברים הנ"ל נאמרים ללא לחץ וללא שיפוטיות, תוך קבלת זכותו של בן הזוג להחליט לא להצטרף, דווקא מן המקום של מתן אפשרות בחירה אמיתית, מבלי לעשות אותו "לא בסדר" על אי הסכמה – דווקא אז יש סיכוי שבן הזוג יבחר להצטרף, כי המסר שהוא ישמע הוא "חשוב לי שתבוא יחד איתי, חשובה לי הזוגיות שלנו, ואתה מחליט אם לבוא או לא לבוא, מה שתחליט – אני אסתדר עם זה."