לבגוד?

שלום רלי,

זוגיות של שלוש שנים היא לא עינין של מה בכך. יש פה מערכת יחסים שנבנתה לאורך הזמן, ובוודאי נשארת בתוכה מסיבות טובות וחשובות. יהיה כדאי לחשוב האם הסיבות האלו עדיין רלוונטיות. העובדה שציינת- שאת לא חשה כלום כלפיו - מעוררת שאלה. מתי הבנת שאינך מרגישה? מה בכל זאת היה בקשר שהשאיר אותך עד כה? האם היו קונפליקטים ברורים שאת יכולה להצביע עליהם - שגרמו לקשר להיות פחות אטרקטיבי בעינייך?

סביר להניח שבשלב כזה, כל גבר "סביר" יראה אטרקטיבי יותר ממה שיש לך כיום. את נמצאת במערכת שאת לא ממש מסופקת בה, מכל מיני סיבות, אינך מרגישה רגש אמיתי כלפי בן הזוג שלך ובכל זאת כלואה במערכת יחסים איתו (נניח, אני מבינה כך מהמעט שכתבת) - כמובן שכל בריחה מהמצב הזה תראה לך משמעותית ו"הצלה".

הייתי מחכה עם מחשבות על בגידה. אני חושבת שכדאי יהיה לברר קודם כל עם עצמך מה את עושה במערכת יחסים הזאת- למה את שם, למה להישאר בתוכה אם נעשה עוול גדול גם לך ומעבר לכך- גם לו? האם יש דברים שניתן לשנות במערכת היחסים הזאת? האם היו משברים שניתן לגשר עליהם?

יש הבדל גדול בין זוגיות שהיא במשבר, לאורך זמן, לבין זוגיות שצד אחד פשוט הפסיק לאהוב. כדאי מאוד לדעת איזה מצב קורה אצלכם. ואז לפעול. ולפעול כלומר- להיפרד או לא, ולא במובן של "לבגוד או לא". הבגידה תביא אותך לרגשות קשים הרבה יותר, מאשר מה שעובר עלייך כרגע. אני לא בטוחה שתחיי עם זה בשלום- ורגשות האשמה יהיה קשים מאוד. שווה יותר להיות נאמנה לעצמך, ולבן זוגך, ולהיות כנה - זה יתקבל בהרבה יותר הבנה ואהדה מאשר כל פעולה אחרת שתעשי.

בהצלחה,