הזויי

הי אדוה,

קשה לי לענות על סמך משפט אחד. הייתי שמחה אילו יכולת לפרט יותר על מנת לתת לך מענה מקיף.

תודה לך,

אני חייה בזוגיות עם בן זוג במשך 14 שנה ויש לנו שני ילדים משותפים.
לפני כמה ימים אני מוציאה מהדואר מכתב תביעה עבור אבהות לבן זוגי
בהתחלה הוא הכחיש ואמר שזאת טעות והוא לא יודע מי זאת בכלל
היום לאחר חקירות שביצעתי גיליתי שהוא היה איתה (כניראה סטוץ) לפניי שנה וקצת ויש ילדה בת ארבע חודשים
הוא אומר שהיה שיכור וזאת היתה מעידה ושלא בטוח בכלל שהילדה שלו , שיש עוד ארבע גברים שצריכים לעשות בדיקת רקמות

אני מרגישה שאני בחלום רע
לא יודעת מה לעשות
הוא נשבע שהוא אוהב רק אותי אבל זה לא עוזר לי

לא יודעת מה לעשות... מה לחשוב :(

אני בחרדה נוראית

היי

אין ספק שקיבלת הלם אבל מכאן ועד להיות בחרדה נוראית בגלל שטות של בעלך הדרך קצת רחוקה.

הוא בחר בך וחי לצידך 14 שנים! זה אומר משהו על הזוגיות שלכם לא ככה?
אני לא מצדיק אותו וחושב שהוא חייב לתת תשובות יותר מספקות מתירוץ עלוב של שיכור וכו' זו בוודאי נורה אדומה למערכת היחסים שלכם כי יש כאן בעיה של אמון הבן אדם הסתיר ממך דברים ושלא ינסה לטייח את העובדות.

לבנות אמון מחדש זו משימה מעייפת אבל אפשרית, תשאלי את עצמך האם את רוצה לנצל את ההזדמנות שבגילוי כדי לשדרג את הקשר שלכם למקום טוב יותר או שאת מעדיפה לעשות משהו אחר בנידון, לא מגיע לו שתהיי בחרדות בגללו, נקודה.

בהצלחה

שלום ניקול,

צר לי מאוד לשמוע על מה שעובר עלייך. נראה שהשוק הוא גדול, ובצדק. לצד ההפתעה עולות בוודאי הרבה שאלות סביב אמון, מה יהיה בעתיד ואיך הדבר ישפיע עליכם רגשית, זוגית, כלכלית וכו'. אני מבינה שלא פשוט לך.

אני גם נוטה להסכים שבהחלט סטרס כזה יביא לחרדות ויגביר את החששות שלך ולכן את לא סתם חרדה.

במצבים כאלה, בהם צריך לאסוף את השברים ולא יודעים להתחיל מאיפה, אני חושבת שיהיה הכי נכון להתחיל עם ליווי של איש מקצוע. מטפל פרטני שהוא גם מטפל זוגי- ויש כאלה לא מעט. ולמה זה חשוב? ראשית, עלייך להיות מוכלת מאוד במצב המשברי הזה. את מרגישה "לבד" בתוך הסיפור הזה, ההפתעה היא גמורה ועולות כאן לא מעט שאלות לגבי בעלך. מעידה או לא, אי אפשר להמשיך לסדר היום. האיזון בקשר הופר, ויש לדעת מה עושים הלאה. ולכן, איש או אשת מקצוע כמו פסיכולוג, פסיכותרפיסט או כל מטפל פרטני וזוגי אחר, יוכלו לדעת לגשת לעיניין ולנסות לסייע לקבל תמונה מלאה. לאחר מכן יהיה חשוב לצרף את הבעל כדי להתחיל תהליך זוגי ובניית אמון מחדש. שוב- אם תרצי, אם תרגישי שאת יכולה.

אני מניחה שאם מדובר במעידה באמת, גם עבור בעלך יש כאן הלם לא קטן. העובדה שאת פתחת את המכתב, העובדה שלא היתה לו דרך להסתיר את זה (תקין או לא, לפחות היה מתלבט עם עצמו קצת, מעכל את זה קצת, ואז משוחח איתך). ההפתעה אצלו היא פי כמה, כיוון שיש כאן גם ילדה שהיא שלו (איזה שאלות זה מעלה בו? מה הוא חושב על זה? לדעת שפתאום יש לך עוד יוצא חלציך אי שם בעולם) וכמובן גם החלק הכלכלי. מעבר לזה, יש לו אותך, את ילדיכם ואת הבית המשותף אותו בניתם. לא פשוט עבורו גם. הנפגעת הברורה היא את, אבל אני חוששת שהוא נפגע לא פחות - וזה לא גורע מכך שהוא אחראי למצב. אך הוא גם פגוע.

ולכן, לסיכום- לגשת למטפל, לנסות להתחיל תהליך קודם כל עם עצמך ולקבל הכלה למקום שלך. לאחר מכן ועל פי דעת המטפל- להמשיך הלאה לטיפול זוגי. אני לא רואה דרך נכונה וטובה יותר לטפל בכך. רצוי לציין, שיש גם צד אופטימי ויתכן והתהליך שתעשו יחד ישפר ויגייס את שניכם לזוגיות טובה יותר- וזה מה שבני ניסה ברוב אופטימיות להגיד לך. שווה לזכור גם את זה. אמנם זה רחוק... אבל זה אפשרי, שמהמשבר הזה תצמחו. אופטימיות נוספת היא שייתכן ופשוט הילדה לא שלו, ואז את מתמודדת עם משהו שהוא גם "גדול", אבל לא כ"כ גדול, כמו אם יש לו עוד ילדה.

תחזיקי מעמד, בהצלחה,

קודם כל.

גם הוא ואם יש אחרים חייבים לעבור בדיקת רקמות.

ולעצם העניין - גם אם יש עוד גברים או לא זה לא חשוב..
הוא חייב לעבור בדיקת רקמות. לבקש לדעתי בכתב הגנה דחוף מבית המשפט דחייה עד אשר יעבור בדיקת רקמות וגם הילד לדעתי כמובן גם צריך כדי להשוות DNA.

ורק אז תדעו.
אולי הוא לא שלו??
נכון שהיתה בגידה וכל היוצא בזה וההשלכות של זה.

אך במידה התשובה שלילית ירד דבר אחד מהפרק וההיא שתבעה אותו יכולה לרצות..
שתחפש מישהו אחר ליפול עליו.

מקווה לטוב