מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מבולבלת ולחוצה...מיה31/03/2015
היי,
אני בת 22 ואני יוצאת עם בחור בן 34 כבר-4 חודשים. הוא ג'נטלמן, מכבד ואוהב. אנחנו נהנים ביחד ומדברים כל יום כמה פעמים ביום בטלפון. יש לציין שהוא יותר יוזם ממני ומראה יותר אהבה ממני-מכל הבחינות. אני סטודנטית שנה א' (שהיא כאמור לחוצה) ועובדת בנוסף ללימודים, הוא לעומתי כבר אחרי התואר עובד בעבודה בתחום לימודיו, וגר בדירה לבד. במרבית הפעמים הוא זה שיוזם את הפגישות ושואל מתי ניפגש או מתי בא לי להיפגש, הוא זה שיותר מתקשר ומעוניין להיפגש ואני לעיתים קרובות יחסית נאלצת לדחות זאת ליום אחר כי אני לחוצה בלימודים או עובדת עד מאוחר ואז מותשת וכל מה שאני רוצה זה רק להגיע הביתה וללכת לנוח. כמובן שאני מרגישה אי נוחות כשאני אומרת לא "מאמי היום אני חייבת להישאר בבית לעשות עבודה" או " היום אני עובדת עד מאוחר" אבל המצבים האלו קורים בסופו של דבר והם קורים יחסית הרבה. (מסתבר שזוגיות זו חתיכת מחוייבות). בכל אופן הוא עשה איתי שיחה ואמר לי כי אנחנו לא נפגשים הרבה (הוא צודק באמת) הוא טען שאנחנו לא מתקדמים בקשר כי אנחנו לא נפגשים מספיק וככה אנחנו מתרחקים, הוא אמר שהוא רואה את עצמו מציע לי לעבוד לגור איתו בעוד כמה חודשים אבל לשם כך אחנו צריכים לחזק את הקשר, להיפגש יותר, להתקרב יותר גם מבחינה אינטימית וכו'. אמרתי לו שהוא צודק לחלוטין והסברתי שלפעמים עם כמה שזה לא סביר אצל בחורה לפעמים קצת קשה לי בזוגיות ואני "מעופפת". אני נמצאת בתסבוכת עם עצמי. הבחור בגילו (34) מבחינתו לרוץ בקשר ולהגיע למגורים משותפים וחתונה ובצדק ואני פתאום נלחצת מההצהרות האלו כי ...רגע, אני לומדת ועובדת ואני לחוצה להיפגש איתו ואני יוצאת משווי משקל בתוך כל הלחץ הזה ... מה הצעתך? להמשיך בקשר ולראות לאן הכיוון זורם? או לחתוך את העניין ? אוד מאוד לתשובתך !!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר נראה שכדאי לתת סיכוי לקשר
טלי צרקינסקי01/04/2015מיה שלום,
מהדברים שאת מעלה ניכר כי את נתונה בלחצים במספר היבטים:
היבט אחד הוא הלימודים, הרצון להצליח, המטלות שיש בתואר, בשנה ראשונה שהיא תחילת הלימודים האקדמיים.
היבט נוסף הוא הקשר והשילוב של הקשר בתוך כל מה שאת עסוקה בחיים שלך.
יש כאן, בעייני, מעבר לנושאים הקונקרטיים, גם היבט רגשי שאת נוגעת בו והוא החשש מהתקדמות של קשר, מה יהיה שם, האם תהיה התקדמות בקשר, מה זה יעורר אצלך.
חשוב להיות מודעת לכל הדברים האלו שעולים אצלך.
ראשית, זה בסדר להרגיש את כל זה, זה טבעי.
נשמע שבן זוגך הוא בחור רציני, שהוא רוצה אתך קשר רציני וטוב ושאת חשובה לו.
הייתי מנסה להפריד (את עם עצמך) אילו קולות הן של חרדה מפני קשר ואילו הן של מתח הלימודים ועוד.
כי ניתן לשלב קשר זוגי גם בתוך לימודים, עבודה ועוד.
בן זוגך צודק במה שהוא אומר לך שעל מנת להתקדם בקשר ואם יש תכנית בהמשך למגורים משותפים, רצוי להיפגש, להתקרב ולהכיר טוב יותר.
אני לא יודעת איך ההרגלים שלכם בזוגיות, האם את לנה אצלו מידי פעם? האם הוא אצלך?
האם אתם נפגשים ולאחר הבילוי נפרדים וכל אחד חוזר לביתו?
האם יש יחסים אינטימיים?
אם זה מקובל עליכם, הייתי ממליצה לך לעשות חלק מהמטלות ללימודים אצלו ולשלב את זה עם בילוי משותף. לאט לאט מכניסה את התכנים שלך, העולם האקדמי, העבודות וכו'.. אל המרחב המשותף, אך את תלמדי לבד. יהיה לכם יותר קל לשלב עם זה בילויים ולהיות יחד גם בזמן זה.
זוהי הצעה שיכולה לאפשר לכם להיפגש יותר וגם לך - ללמוד.
זה בהנחה שיש מוכנות ללינה משותפת מצד שניכם ומצידך (יותר קל).
נקודה נוספת היא האם יש הלימה בין התקדמות הקשר מבחינתך ובין התקדמות הקשר מבחינתו. ממה שאת מעלה, הוא רוצה יותר לקדם את הקשר מהר ואת יותר מהססת (=ללא שיפוטיות, רק "מניחים את הקלפים על שולחן"). יתכן וזה גם נושא הגילאים שציינת.
שגם כאן חשוב לבחון מה החשש שעולה, לדעת שתמיד אפשר לבחון, לנסות, לראות, לבדוק.. יתכן והקשר יהיה לך מאד טוב. יתכן והקשר פחות יתאים.. אך תלמדי יותר מהתקדמות הקשר, עלייך, עליו, על זוגיות.
ציינת שאתם נהנים ביחד - זה חשוב.
ממה שאת מעלה, לא נראה שיש סיבה להפסיק את הקשר, אלא דווקא לנסות לבחון אותו ולהתקרב יותר, תוך התחשבות האחד בשנייה ובחינת הצרכים המשותפים, שיחה גלויה ותקשורת פתוחה, כמו שמומלץ שיהיה בכל קשר זוגי.
ואם את מרגישה שאת זקוקה ליותר זמן להליך כמו מגורים משותפים - זה בסדר לדבר על זה. זה חשוב שתהיה ביניכם תקשורת.
אני מאחלת לך הרבה הצלחה,
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם ישרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

