לא רוצה להביא ילדים

יסמין שלום,

ראשית, זה בסדר להרגיש את מה שאת מרגישה ולבחור את החיים שאת רוצה לבחור אותם. יש זוגות שחיים ללא ילדים, אנשים שחיים ללא נישואים, רווקים ורווקות ויש זוגות שמקימים משפחה וגם שם יש מתחים לעתים לא מעטות לגבי מספר הילדים וכו'...

באופן כללי, היום יש יותר ויותר סגנונות חיים שאנשים בוחרים לחיות.

המצוקה שאני קוראת מדברייך שהייתי רוצה להביא אותך להדהד בהם:

1. האם את שלמה עם ההחלטה והחשוב הוא, מאפשרת לעצמך את המקום והלגיטימציה להיות בה.

2. חשוב שהדברים ביניכם נפתחו, חשוב גם לבחון האם זה בהכרח חייב לסיים את הקשר והאם שווה לבחון אפשרות של טיפול זוגי שיכול לאפשר: התבוננות פנימית לגבי הרצונות שלכם והזוגיות שלכם היום, התהליכים של כל אחד מכם כאדם וכזוג (לעתים טיפול עוזר להישאר, לעתים הוא עוזר להיפרד יפה). אפשרות נוספת, היא ללכת לפגישות עם איש מקצוע לבד. המטרה בטיפול אינה "לתקן" אף אחד. אלא לבחון, לבדוק, להגיע לתובנות ולעומק, מה שיכול לעזור מאד להבין את עצמך ואת רצונותייך וצרכייך.

3. האם זה נושא שהיית רוצה לבחון אותו עוד, או שהוא סגור אצלך.


נתון חשוב חסר בהודעתך הוא בני כמה אתם. ציינת שבעלך מוכן לחכות לך. עולות כאן שאלות. קשה לצפות את העתיד. יתכן וכל אחד מכן ישנה דעתו, יתכן שלא.

אך לגיל יש משמעות גם בהקשר זה. גם בהיבט פיזיולוגי, גם בהיבט אחר - אם צעירים מאד, לעתים עוד לא בהכרח יש חשיבה בנושא..

אם אסכם, אציין שהייתי בוחנת אם עצמך אם את זקוקה לתהליך נוסף על מנת לברר עם עצמך מה את מרגישה שם, על מנת שתהיה לך תמונה ברורה יותר של רצונותייך.


אני מאחלת לך ולכם הרבה הצלחה וחג שמח!