נמאס

נמאס לי כבר כמה פעמים עזבתי יחד עם הילדים וכלום לא השתנה
נכון אני מאוד חלשה אופי אבל זה בגללו ! נמאס לי הוא מתייחס אליי כאילו אני זבל כאילו אני לא שווה כלום אני יושבת עם שכנות בגן שעשועים עם הילדים אני מפחדת לדבר איתו שלא יתייחס אליי כאילו אני זבל הקללות שלו העצבים שלו משום מקום באים
כבר אין לי כוחות נכון אני רגישה אבל זה הכל בגללו אני מפחדת לא להסכים איתו כל מה שהוא אומר אני אומרת שהוא צודק שהוא חכם ואם קורה מצב שהוא יורד עליי ליד כולם אני סתם צוחקת כדי להראות שזה בצחוק אבל זה מאוד פוגע כן ודיברתי איתו הרבה ושום דבר לא משתנה הוא הרס אותי הרס את האופי שלי להתקשר
לשאול איפה אתה אני כבר מפחדת שלא יצעק עליי לבקש שיביא משהו מהסופר אני מפחדת אני פשוט מפחדת אני עושה הכל לפני שהוא יגיד משהו לפני שהוא יצעק אני מפחדת לנשום לידו כל דבר יש לו הערה כל דבר הוא יורד או צועק עליי ולא אני לא אוהבת אותו אני איתו רק בגלל הילדים ורק בגלל שאין לי אפשרות כספית לעזוב אם יש לו מישהי גם לא אכפת לי אבל למה מגיע לי יחס כזה ? כל מי שיושבת איתי בגן שעשועים לא מבינה איך אני איתו נוחה הן לא מבינות שעברתי המון איתו וכן גם אלימות וגם לשבור את הבית כן ומול הילדים אין לי כוחות אני כבר מעדיפה לא לדבר לא להתקשר לא להתעניין לא שאני עושה את זה אולי טלפון אחד ביום וזה גם שיבוא לאכול צהריים אם בכלל הוא רוצה וגם על זה אני מעדיפה לוותר כי אפילו סליחה הוא לא אומר הוא לא עושה חשבון נפש עם עצמו חוצפן ובלתי נסבל !!!סליחה שאני מוציאה ככה פשוט אין לי עם מי לדבר ??