זוגיות בעייתית.

שלום גילה,

דאגותייך כאמא מובנות ולגיטימיות. בוודאי אינך רוצה לראות את ביתך בתוך מערכת יחסים מורכבת או לחילופין משחזרת דפוסים שגדלה עליהם- שימי לב האם יש נקודות משותפות בין בן הזוג לבין האבא. לפעמים זה מה שאנחנו עושים, משחזרים את העבר, כי זה מה שאנחנו מכירים. ע"י ההצעה לטיפול את מנסה להקנות לה משהו אחר, חדש, מיטיב- אך היא לא מעוניינת לפי איך שזה נראה כעת.

אני לא חושבת שכדאי להתערב מעבר למה שכבר התערבת. הבעת את דעתך, ולא פעם אחת.. את מעבירה מסר שהיא ובריאותה ושמחתה חשובות לך וזה מספיק בהחלט. היא מודעת למה שהקשר הזה עושה לה, רק חשוב מדי פעם להזכיר לה למה זה כ"כ חשוב לקבל החלטות ולבחור מתוך מקום מושכל ולא רק ללכת על פי אימפולסיביות של הרגע, או רגשות שאין בצידם היגיון (=לא הגיוני שאנשא למישהו שתוך כמה שנים כנראה אתגרש ממנו ואהיה עם ילד, ואותו ילד יקבל חיים שהם גם מורכבים ולא פשוטים). חשוב מדי פעם להזכיר לה עד כמה האחריות היא למעשה ר-ק בידיים שלה. אף אחד לא מכריח אותה להיות בקשר הזה, היא לא "תינוק שנשבה", ולא "בת יענה". היא יודעת בוודאות עם מי היא יוצאת- וזאת נקודה חשובה שיש לזכור אותה, ולהזכיר לה. מעבר לזה, להיותך אוזן קשבת ולהיותך "משקפת" אך לא מתערבת (יש הבדל)- אני לא חושבת שאת יכולה לעשות. הילדה גדולה וההחלטות אצלה.

טיפול אמנם מעייף אף הוא, אבל יש לציין שמטפלת אחת ש"הבריחה" אותה, לא בהכרח יעיד שגם למטפל אחר לא תתחבר. יש פעמים שאנחנו לא מתחברים לטיפול ויש פעמים שכן. יש גם סוגי טיפול שונים.. ניסיון אחד לא יעיד על משנהו. אם ננסה להקביל את זה לכל בעיה אחרת שיש לנו בחיים- אנשים שרוצים לצאת ממצבים ולסייע לעצמם, ימצאו אנרגיות וזמן ומשאבים.. ינסו עוד משהו ועוד משהו עד שירגישו הקלה. זה על אותו בסיס.

בברכה,

עדי היקרה,
אני מודה לך על תשובתך שאכן קולעת למצב. אכן יש דמיון בין החבר לאבא של בתי.
לצערי. רציתי לשאול אם יש איזה טיפול אחר שלדעתך יכול לעזור לבת שנרתעת מטיפול פסיכולוגי?
שוב, מודה לך מאוד.

הי גילה.

אני לא מאוד מכירה משהו אחר שיכול לעזור. אבל לפעמים גם משהו שהוא "ליד"
כמו אימון אישי, או סדנת מודעות ודברים בנוסח הזה, פותחים משהו ומשם אפשר לגשת לטיפול בצורה פחות "חוששת".

יש טיפולים (פסיכולוגיים) דרך קופות החולים, שהם מסובסדים ונחשבים למאוד מומלצים. אולי אם היא תלך דרך קופת החולים היא תחוש פחות נרתעת..?

מידת רצונה לעזור לעצמה בהחלט חשובה כאן, ויש להסביר לה בדרכים נינוחות ונעימות - שהיא זקוקה כעת לליווי של איש מקצוע, שיוכל להאיר לה את הנקודות ולסייע לה לקבל החלטות מושכלות. כלומר להסביר לה שזהו תהליך חיובי וטוב, ויש מטפלים שהיא תוכל מאוד להתחבר עליהם, והפרט ממש לא מייצג את הכלל. העובדה שהיא פגשה מטפלת אחת שלא התאימה לה, לא אומר שכך הלאה.

בהצלחה רבה