המשפחה של בעלי

הי

אסור לך להישאר שם! נקודה.

תעשי את כל מה שאת כן יכולה כדי לגרום לכם לעזוב את המקום הארור הזה.

את מכירה את הפסוק הזה מתחילת ספר בראשית > "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד"
זה המסר. זאת המטרה. זאת התשובה. זה הפתרון!

בעלך אמור להבין את זה. ואם את לא מצליחה לגרום לו לצאת משם כי...הוא אוהב את הפינוקים. כי הוא חוסך כסף וכו'...כי הוא מרגיש יותר מידיי בנוח ולא אכפת לו שאת סובלת...אז אין לך ברירה אלא להציב אולטימטום. או אני או המגורים אצל ההורים.

בשלב הראשון אני ממליץ לך לחפש גורם שלישי. חבר קרוב או בן משפחה שאת מכירה ויודעת שיש לו מילה אצל בעלך. תבקשי ממנו שיעשה עבורך את העבודה השחורה. לפעמים משיהו מהצד מצליח לשנות את מה שאנחנו בתור בני זוג לא נצליח לעולם.

בהצלחה.

אני לא יודעת מה הגבול לסיום זוגיות , בזמנו כשהקטנה נולדה והם החליטו שהכי טוב שהגדול יגור אצלם כי אני לא יכולה לטפל בשני ילדים אני ממש התחרפנתי, לקחתי את שתי הבנות והלכתי לגור עם אחותי בחדר במעונות כמה ימים, עד שכבר לא יכולתי פניתי לגיסתו של בעלי שעברה את אותו דבר עם המשפחה הזו והיא פתחה תיק גירושין ורק אז בעלה התרצה היא ניסתה לדבר איתו אבל אמרה שלא ממש יכולה כי זו משפחה קשה והיא צריכה לשמור על עצמה.
מבחינה כלכלית אני עובדת ויש לי חשבון נפרד מאז הסכסוך אחרי הלידה אני לא יכולהלראות את עצמי מממנת שכר דירה עם כל הההוצאות, אני גם לא יודעת ככ איך מתחילים את כל הפרוצדורות הללו, אני שורדת עברתי הרבה בחיים שלי, אבל אין לי בטחון עצמי ומכאן אני מאמינה התגובה של בעלי הוא יודע בסופו של דבר אני אתקפל כמו שעושה כבר עשר שנים, אין לי גם משפחה שיכולה לתמוך אפילו רגשית אני באה ממשפחה עם המון בעיות של ההורים וכל המשאבים והמאמצים מופנים אליהם.
אני ככ פוחדת להשבר ועזוב את הבית בלי הילדים או לעזוב את העולם והמשפחה הזו תקבל את מה שרצתה את הילדים.
כואב לי גם שהבנות חשופות לכעס שלי והעצב שלי.
אני מרגישה שאני נגמרת ואני לבד, אני לא יודעת למי לפנות לעזרה

היי

את לא יודעת את הגבול...כי אין גבול מוסכם.
לכל אחד יש את הגבול שלו. ואני מקווה שלא תגיעי לקצה גבול היכולת שלך.

להתגרש זה לא פתרון.
זה עוד דרך לצאת מהמצב הנוכחי.
להתגרש זה להחליף בעיה שלא מצאנו לה פתרון לבעיה אחרת שנצטרך בעתיד למצוא לה פתרון...

אני מבין את הקושי שלך כפי שאת מעידה על עצמך את צריכה לחזק קודם את הביטחון העצמי שלך. בלי קשר לחיים הזוגיים ולהתמודדות עם המשפחה שלו או שלך... אלא בעיקר כדי להעצים את היכולות שלך להאמין בעצמך.

לשם כך את רק צריכה לקבל החלטה לצאת למסע פנימי להעצמה נשית. חפשי באזור מגורייך.

בהצלחה

שיר שלום,

קראתי את ההודעה שלך ומאוד נגע לי ללב הסיפור האישי.

אם תרצי לדבר/לשתף אשמח להיות לך כאוזן קשבת.

בהצלחה.

יהל

שיר שלום,

קראתי את הודעתך וכן את תגובתו של בני אליך. אני מסכימה אתו.

להתגורר יחד עם ההורים והאחים של בעלך מעמיס קושי לא פשוט על התפתחות התא המשפחתי שלכם (אתם כזוג + ההורות שאתם בונים) ומתאורך, כנראה לא מאפשר זאת.

את מתארת את ההתערבות, את ה"ערבוב", את טשטוש הגבולות שנוצר והמצב הרצוי הוא שתהיה לכם הפינה שלכם בה תוכלו להתפתח כזוג וכיחידה הורית.

אני רוצה לכתוב לך ראשית לשוחח עם בעלך כאשר שניכם רגועים, לא במתח. על כמה חשוב לך לשמור את הזוגיות שלכם (=כן, זוגיות זקוקה לטיפוח לאורך כל מעגל החיים, זה לא מובן מאליו), האמהות שלך, האבהות שלו ההורות שלכם.

בניית התא המשפחתי שלכם ללא ההתערבות כ"כ אינטנסיבית ועם מרחב לנשימה.

על מה זה עונה אצלו הרצון לגור ביחד? אפשר גם לשאול אותו.

אפשר לבדוק ביחד אופציות לצאת מהבית, אפילו לשכור דירה בתקציב שאתם יכולים..

אני חושבת שהייתי משאירה את השיחות עם חמתך לבעלך. אם אמו פוגעת בך ומדברת אליך לא יפה ואת מרגישה כל הזמן מאוימת, יש כאן שאלה האם בעלך מוכן שמצב זה יימשך ומה זה משקף בקשר ביניכם?

מעלה השערה - יתכן ויש כאן איזו מעגליות. מתח וחוסר גבולות וזה משפיע עליך - גורם למתח מצטבר ביחסים - בעלך "בורח" משפחה... וחוזר חלילה..

לגבי טיפול זוגי. את יכולה להתחיל לבד וניתן יהיה לגייס את בעלך להמשך הדרך.

הוא יראה שאת מתחזקת כי בטיפול מתחזקים, וזה ייתן אותותיו.

לא הייתי מאיימת עליו בגירושין, אך בהחלט הייתי מציינת שיש כאן אור אדום ושיש מקום לשוחח עליו כי את מרגישה שאין מקום להתפחות זוגית ומשפחתית בכל מה שאת מעלה כאן.

לגבי חששותייך לאבד את ילדייך. באופן כללי, אם עלולה לאבד ילדיה רק אם אינה מתפקדת כלל כאם, בדר"כ לרבות התעללות רגשית/פיזית/הזנחה בילדיה. חשיפתם לגורמים שעלולים לערער ולפגוע במצבם ובגידולם, ילד שלא מקבל את הצרכים שהוא צריך.. לא בגלל סכסוך משפחתי. אלו דברים שנבדקים לעומק ע"י הרשויות.. איום של האם הוא דבר סרק.

ניתן גם לפנות לייעוץ זוגי ומשפחתי בלשכה לשירותים חבריים באזור מגורייך.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,