מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- עזרתכם הדחופה!יהל18/05/2015
שלום,
אני בת 29 נשואה 4 שנים ואמא לילד בן 3 נמצאת בהריון שני מתקדם.
אני נמצאת במצב מייאש בחיים ואשמח לקבל הכוונה בנושא.
אנחנו מתגוררים אצל ההורים של בעלי ביחידת דיור נפרדת פצפונת (בערך20 מטר) עוד מלפני הנישואים,בשל הרצון לחסוך ולהתפתח המשכנו להתגורר כאן גם לאחר לידת הבן הבכור.
בעלי בן 33 מאוד מחובר לאזור המגורים שלו ובעיקר להוריו צמוד להם למדד 24 שעות ביממה,אני אישית מאוד מחוברת ואוהבת את משפחתו אבל המחיה לידם מעיקה עליי עוד מתחילת הדרך ותמיד ספגתי למען שלום בית.
חשוב לי לציין שלאור זה שהדירה מאוד קטנה ולא מאפשרת חיי משפחה נורמטיביים (לדוגמא אין לי אפשרות לשים מכונת כביסה ואין לי מטבח ) בכל פעם שאני רוצה לכבס/לבשל אני צריכה לעלות לחמתי ולבצע פעולות בסיסיות מה שמקשה מאוד על התנהלות בסיסית שלי כרעיה וכאם, בנוסף לכך בעלי תמיד מתלונן שהדירה חונקת אותו ולכן רוב היום והלילה לא נמצא בבית אלא אצל הוריו.
בנוסף לכך לבעלי יש קושי מאוד גדול בפרנוס המשפחה הוא לא עובד מזה מספר שנים (מידי פעם בעבודות מזדמנות) ולא לוקח בחשבון שהוא הגבר במשפחה וחלה עליו חובה לפרנס את הבית הוא מתעלם מהוצאות בסיסיות וכל נטל הכלכלה נפל עליי מזה מספר שנים. עד לפני שנה עבדתי בעבודה מסודרת עם משכורת מכובדת ויכולתי להרשות לעצמי לפרנס ופחות לבוא בטענות אליו לפני כשנה פוטרתי בשל קיצוצים בתקנים במקום העבודה והתחלתי לעבודה בעבודה זמנית בעבודה הזו נכנסתי להריוני השני ולאור זה שלא יכלו לפטר אותי אני עובדת חצי משרה במשכורת זעומה ומתחילה להרגיש את הלחץ הכלכלי ,הנפשי, והפיזי.
אני עתידה ללדת בעוד כחודש ימים והדבר היחיד שמעסיק אותי זה שאני חייבת לעבור לבית משלי ולבנות לעצמי חיים עם המשפחה שלי , הבעיה שבעלי לא מוכן לעשות שום צעד לקראת השכרת דירה ומבחינתו להישאר בדירה הזו גם עם עוד 10 ילדים הוא לא מוכן להיות "פרייר" ולשלם שכירות" אני יודעת שאין לי כוחות נפשיים להחזיק את עצמי עוד רגע אחד בתנאים לא תנאים וברור לי שאם אני יאלץ להתגורר בדירה הזו עם 2 ילדים יש מצב שאני יכנס לדיכאון אחר לידה ואני מפחדת מאוד!!! בעלי מאוד מרוכז בעצמו עושה בעיקר מה שטוב לו ולנפש שלו לא מוכן להקשיב,לדבר ולעלות את הנושא על הפרק.
אני שוקלת לקום ולעזוב לצאת ולהשכיר דירה לפני הלידה (מקצת חסכונות שחסכתי) ולהתחיל פרק חדש בחיים. אמרתי לו את זה והוא אמר שאני יכולה ללכת ולעשות מה שבא והוא לא לוקח חלק בזה אז שאני ייקח בחשבון שאני יגדל 2 ילדים לבד.
אני בדיכאון וממש לא יודעת מה לעשות רק מה שבטוח שככה לא יכולה להמשיך.
מצטערת על אורך ההודעה ואשמח לקבל מענה .
יהל.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
Bleacher19/05/2015האם הבנתי נכון שבעלך אמר שלא אכפת לו אם תעזבי גם במצבך והוא לא מוכן לעזוב איתך?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלפנות לעזרה
עדי בדיחי19/05/2015שלום יהל,
את מעלה דברים לא פשוטים בנוגע להתנהלות בבית- בעיקר מצד בעלך. אינו ישן איתך בבית, אינו מתייחס ברצינות לתלונות שאת מעלה, אינו עובד, וכו'. נראה שאינו מבין משמעות זוגיות ומחויבות, לפחות כך עולה מדברייך.
בשלב זה, להערכתי, יהיה קשה לכוון אותך וירטואלית מה לעשות. הדבר הראשון שהייתי עושה כרגע הוא פניה לגורמי שירותיים חברתיים. אני חושבת שהם, בחודש שנותר עד ללידה בע"ה, יוכלו טיפה לתת לך כיוון מה צריך לעשות. יתכן ויוכלו לעשות התערבות מולו שתוכל להסביר לו בפני מה הוא עומד, ומה את חווה. יתכן ויוכלו לסייע לך בכל דרך שהיא- כלכלית, עזרה בבית, טיפול פסיכולוגי לפחות להתחלה וכו'. חשוב שתגידי שאת חוששת שתיכנסי לדיכאון לאחר לידה- שאינך יכולה לחיות כך ושאת מבקשת (דורשת) עזרה. זה בהחלט מסוג המקרים ששירותים חברתיים יכולים לעזור- והם עוזרים.
יהיה כדאי בהמשך לגייס גם את ההורים שלו, לפי הבנתי את מחוברת אליהם, ולנסות אולי ביחד למצוא דרך או כיוון. לא הייתי מפרקת חבילה בשלב הזה שבו את שניה לפני לידה וצריכה סיוע ותמיכה. נסי לדחות את החשיבה על הרעיון הזה לאחר ש"כלו כל הקיצים" וערכת התייעצויות עם כל הגורמים.
בהצלחה ובשעה טובה,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אורח חייכם בריא?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

