מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בעיהענת20/05/2015
אני יודעת שאולי ההודעה שלי ילדותית ואיןבה המון תוכן אבל אני לא כל ךכ יודעת כיצד להתמודד עם המצב,
אני ובעלי נשואים שנתיים , הכרנו לפני כן 4 שנים, גרנו ביחד, הזוגיות שלנו מאושרת ובריאה,
אבל מאז ומתמיד כשהכרתי את בעלי היה לו ויש לו עדיין כלב שכעת הוא של שנינו מן הסתם והוא מוריד אותו 3 פעמים ביום כל פעם לאיזה חצי עד שלושתרבע שעה!
אני מודעת לאהבה שיש לו לכלב, וקיבלתי את זה עד עכשיו אבל אני בהריון בחודש 6, לפעמים אנחנו לא מבלים הרבה ביחד בגלל העבודה והסידורים ועד שאנחנו מגיעים הבייתה הוא מוריד את הכלב לטיול צהריים(שוב מה שמובן) אבל ל45 דקות, מה שלדעתי ממש לא סביר!!!
בכל פעם אני מתעצבנת ואומרת לו שזה מוגזם אבל בניגוד לדברים אחרים שמפריעיםן לי להם הוא מאוד קשוב ומשנה דברים ומתחשב, בעניין הזה הוא לא מוכן לוותר, הוא אומר הכלב היה מהבוקר לבד אין ברירה ככה הייתי תמיד,
חייבת להגיד שדבר זה מוציא אותי מדעתי ומה שיורת מוציא אותי מדעתי היא שאחר כך בעלי מתנהג כאילו הכל כרגיל , הוא מדבר איתי כאילו כלום לא קרה הכל סבבה וממשיך את השגרה כרגיל, למרות שאני מתעבעת מבפנים.
חשוב לציין שעם הזמן למדתי שאם משהו מפריע לי צריך לבא ולהגיד! אין ספק, מסכימה עם זה וזה עוזר לי המון ומונע מתחים מיותרים, אבל לפעמים זה פשוט מרתיח, כשבן הזוג שלי יודע היטב מה מפריע לי ולמה אני עצבנית אבל ממשיך להתנהג כאילו כלום לא קרה,
כל זה גורם לי לתהות אולי אני המטומטמת כאן שבגלל הורדה של כלב אני מושכת פרצוף יום שלם, אבל זה כבר עובר את עניין הכלב, זה נסחף למצב בו אני פשוט לא רוצה להיות בקרבתו מרב שהוא מחליק את העניין שזה מפריע לי .
מה עושים? לא בא לי להיות זאת ששוב באה ואומרת תראה מפריע לי שכך וכך... לא בא לי... הוא יודע היטב שזה מציק לי מאתמול ואל עושה עם זה כלום מה שגורם לי להתרחק ממנו עוד ועוד!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר כלב אי התחשבות והחלקה
נירית20/05/2015אני "מתה" על אנשים שכאשר רבים על משהו אחרי שעה כאילו לא היה כלום, אני מכירה זאת היטב.
לפעמים באמת רצוי לריב ואח"כ לשכוח ולא לעשות עניין.
אבל יש נושאים שחייבים לא להחליק ולהעביר אלא ממש לדון עד שיצא עשן ולהגיע אחרי כן להסכמה כל שהיא.
הנושא עם הכלב מאוד חשוב לך , תנסי להבהיר לו זאת כאשר תהיה יותר רגועה ותגיעו לפשרה כלשהי שבמקום חצי שעה שירד לחצי שעה או פחות.
תסבירי לו גם למה הנושא הזה חשוב לך, בעיקר עכשיו שאת במצב עדין ובהריון.
אני גם סובלת מהחלקות ובכלל מחוסר הקשבה, חוסר יכולת לדון בדברים ולפתור אותם.
אולי עם בעלך כן אפשר לדון.....?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמעלה מספר נקודות
טלי צרקינסקי20/05/2015ענת שלום,
את למעשה קיבלת את הכלב של בעלך כ"נדוניה" אל תוך הזוגיות והנישואין.
להרגשתי, יש משהו שהוא מעבר להורדות שלו את הכלב.
יתכן ואת הכעסים שלך את מעבירה אליו דרך הזמן שהוא מקדיש לכלב, יתכן ואת מרגישה שבזמן זה הוא דוחה אותך/לא פנוי אליך ועוד.. בוודאי שאלו השערות ואני לא יכולה "להשתיל" לך מילים לפה, אני יכולה רק לשער שזה המצב ואת מביעה אותו.
גידול של בעל חיים דורש הקדשת זמן, בין אם לצרכים הפיזיים ולצרכים החברתיים/רגשיים (השהות המשותפת, טיול לצרכים שלא תמיד ניתן "לתאם" מתי הכלב יעשה זאת...)
יתכן ויש רגישות יותר בתקופה ההיריון שזה דבר ידוע (שינויים הורמונליים, לקראת שינוי גדול בחיים ועוד).
דבר נוסף מאד חשוב, זוגיות טובה היא כזו אשר מאפשרת מרחב לכל אחד מכם לנוע במקום של ביחד ולנוע במקום שכל אחד יכול להיות עם מרחב אישי שלו.
זה לא "או או" אלא "גם וגם". וזוגיות טובה היא כזו שמגיעה לשם...
יתכן וזה זמן שבעלך לוקח לעצמו לחשוב/לנשום/להתרוקן מהיום שעבר...
זוהי עסקת החבילה, אני לא קוראת מתיאור הזמנים שאת מעלה משהו אובססיבי עם הכלב .
המשך, את עתידה ללדת. את תקדישי זמן לא מבוטל לתינוק שיולד ואתם תהפכו למשפחה, מאד יתכן ואותם תכונות של להקדיש ליצור חי (דוג' הכלב) יהיו לבעלך גם מול התינוק שעתיד להיוולד - רגישות, חמימות, ראיית צרכים ועוד.
משהו נוסף, לגידול של ילד לצד בעלי חיים יתרונות רבים מאד של קשר, למידת צרכים של האחר, חום ואהבה גם מבעל החיים (נתינה וקבלה).
אם אסכם, בוודאי שכדאי לדבר על הדברים האילו ביניכם אך הייתי יותר ממליצה ללכת בכיוון של לאפשר לו את הזמן הזה ולבנות לכם גם את זמן האיכות שלכם - הזוגי.
ולך - זמן איכות שלך (חברות, ספר טוב, סידרה בטלוויזיה ועוד..)
תשתפי אותו, ללא שיפוטוית, עם מה שאת מרגישה, עם הבנה שלכלב יש צרכים שונים ותנסי למקד מה חשוב לך שיהיה בנוסף במערכת היחסים שלכם. דיאלוג פתוח.
בהצלחה רבה!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם בדיכאון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

