שלום תשובה מגברת טלי צ. בבקשה

היי חברתי קיבלה פה מענה מטלי ששיפר את חייה מנסה גם :)
לפני 8 שנים הכרתי מישהו מחוץ לארץ שטס לפה במיוחד כדי להכיר אותי. בילינו יחד כשבוע והוא עזב. הקשר נותק במהרה וחודש אחרי חצי שנה על ידו. אחרי שיחות של חודש שוב הגיע לארץ והוחלט שאכיר את הוריו שגרים בארופה. שילם על הטיסה ולקח גם את הוריי לשם. אחרי כחודשיים מאז עברתי אליו לחוץ לארץ וחיינו יחד 3 חודש. הוא קנה בית קרקע במיוחד שיהיה לנו איפה לחיות אך זה לא הגיע לחתונה בסוף בעיקר כי ויתרתי הוא אדם לא קל וגם הראה שם סימני קמצנות למרות שחצי מהזמן היה לארג'. חזרתי לארץ ניתקתי איתו את הקשר. הוא אדם שהיה לנו נושאים משותפים לדבר ואהב להקשיב על לדבר. למרות שהוא בא ממשפחה כפרית פשוטה היה חסר השכלה ועובד כפיים בכל זאת היה לי כיף איתו. אך הוא גם היה עקשן כפרד ולא קל גם במשפחתו הייתה היסטוריה של בעיות נפשיות לשני אנשים. לו לא היה אך היה קצת (ממש קצת) איטי ושונה מאחרים. חצי שנה אחרי שחזרתי לארץ הוא בא בהפתעה והתקשר אך סירבתי לפגוש אותו. כעבור שנתיים נזכרתי בו ויצרתי קשר אך כבר היה נשוי ואב לילד. מאז לא מפסיקה לחשוב ולהתחרט על זה גם כי חי בארץ מדהימה וזו הייתה ההזדמנות שלי רק להגיד כן והכל חיכה לי שם בית נישואים אזרחות. כל יום ללא הגזמה מזה כשמונה שנים נזכרת בפרטי פרטים בחיי שם ואיתו ואכולת חרטה שאני יכולתי לחיות שם איתו ולא אשתו עכשיו לו רק היה לי שכל למה לעזאזל לא נפגשתי איתו?! אני עוד לא בת שלושים בזוגיות מעבר לשנה בן זוג טוב אך לא מעוניין לעבור וזנחתי את הנושא אך אומללה מאוד לעיתים בוכה ומדוכאת מהמחשבות שמה עשיתי גם אם לא אהבתי את הבחור ההוא חיבבתי והייתה יותר שפה משותפת והבנה מזה שכרגע. ואהבה מתפתחת הרי. טיפול לא בא בחשבון אך אודה להשיא לי עצה כלשהי הדרכה מה לעשות למה אינני מצליחה להשתחרר מזה זה כואב ולא קל הרבה בכי על ההפסד הזה