קנאה וחוסר אמון בין בני זוג

הי אודליה,

אני מבינה שאת מעוניינת לסייע לחברך, וזה בהחלט מוערך. את כותבת את הדברים מנקודת מבט- לא בטוח שזוהי גם נקודת מבטו. כלומר, את מתארת מצב מגורם שלישי ולא באמת מהווה שום גורם במשוואה. כשפונה כותב לנו מה הוא חש בקשר- ניתן יותר לכוון לאיזה סוג של עזרה יש להפנות אותו. כאן אני לא ממש יודעת.

ממה שאת כותבת- נראה שלבני הזוג יש אישיו גדול סביב אמון- אשה, שהאינטואיציות כאלו ואחרות אינם מטעות אותה ולפעמים היא "ממש בכיוון", גבר שחש אשמה גדולה וחי בשקרים ובסודות- אני לא יודעת האם ניתן באמת "לא לפתוח" את העבר. העבר הוא ההווה, הוא שם לחלוטין. הם שניהם חיים את זה- כל אחד עם התגובות שלו בקשר.

אני חושבת שכדאי לגשת ליעוץ. אולי רק עבורו בשלב ראשון- לעבוד על תחושות האשמה, על החסר שיש לו בזוגיות ובגינו הוא מחפש פיתרונות חיצוניים. האשה לא סתם מרגישה שמשהו לא תקין בה- בהחלט משהו כזה קורה- בחווייתו של הגבר. משהו בזוגיות חסר לו. הוא 10 שנים עם חוויה של בושה/אשמה/מצפון/רצון לפצות את אשתו ויש לכך כמובן עוד השלכות.

לכן הייתי מנסה יעוץ זוגי, כאשר קודם כל ההתמקדות היא בבעל, ויחד עם המטפל לנסות לחשוב איך לגייס את האשה לטיפול. שם כבר יכולה להתקבל החלטה מה פותחים, כמה פותחים, בהתאם להתקדמות הטיפול. את כחברה לא יכולה לעשות הרבה מעבר למה שאת כבר עושה , והייתי מציעה לא להחליף את מקומך עם מקום של "מטפל", ולא לייעץ לו לעשות כך או כך בשל רגישות הדברים. כשמדובר בשלום בית ובענייני זוגיות- להערכתי כדאי להשאיר זאת למטפלים זוגיים עם הכשרות מתאימות. כחברה- אוזן קשבת, כתף תומכת.

אם ירצה הוא מוזמן לגולל את הדברים מנקודת מבטו, כאן בפורום. זה בוודאי יסייע להבין מה הוא חש ואיך הוא תופס את הדברים.