מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- לב שבורליטל15/06/2015
היי קוראים לי ליטל ואני בת 21 . עד לפני 3 שבועות היה לי קשר של 3.5 שנים. יש בינינו אהבה וחברות מדהימה והמון פתיחות ועברנו ביחד המון דברים. הוא עדיין בצבא ואני השתחררתי לפני שנה ומאז הדברים השתנו קצת.
אני התחלתי לחשוב על העתיד בזמן שהוא עוד לא שם וזה בסדר. הבעיה היא שלאחרונה את התסכול שלו מהצבא הוא הוציא עליי,ואני קיבלתי ניסיתי לעזור עד שהתתפוצצתי ולא היתי מונה לקבל העלבות ,הרגשתי מזולזלת. הוא פתאום רצה יותר מרחב,יותר זמן עם חברים. הקשר שלנו מאז ומתמיד הוא שאני באה אליו לסופש שלם פעם בשבועיים ישר כשהוא יוצא (הוא גר רחוק ממני) וזה קשה כי זה ממש לגור איתו ועם ההורים ואין לו את השקט והזמן שינה שהוא כל כך צריך לאחרונה. דיברנו על זה כמה פעמים ושינינו קצת את המצב,אני באתי אליו לפחות שעות,ולו הה זמן לנוח ולהיות עם חברים.
אבל בסופו של דבר הוא ביקש הפסקה שהיתה שבוע עד שאני הגעתי אליו ורציתי לברר אם משהו השתנה. הוא אמר לי שהוא צריך עוד זמן וההפסקה הזו היא כי הוא אוהב אותי ומפחד לפגוע וכי הוא מרגיש שירד לו קצת הרצון לשנות ולהתאמץ ונעלם לו הכוח. בכלל הוא נעשה אדיש ועייף לאחרונה ובאמת קשה לו בצבא. אני הבנתי שגם עוד שבוע לא יעזור ואמרתי לו שההפסקה הזאת היתה סיוט ושאנחנו צריכים להיפרד. הבעיה היא ששתינו הסכמנו על זה וזו היתה פרידה טובה ובאיזשהו מקום הרגשתי הקלה לתת לו את החופש ,אני יודעת שהוא צריך. והקלה גם בשבילי כדי לא להרגיש שבכל מפגש יש משהו מוזר באוויר.
ובאיזשהו מקום בהיגיון אני יודעת שכרגע זה מה שנכון,מ גם שאני עוד חודש טסה לטיול ארוך.
אבל עכשיו הלב שלי שבור,אני אוהבת אותו וכל כך כל כך מתגעגעת. ודיברנו וגם הוא אהב אותי ומתגעגע וזה עוד יותר שורף,אני מעדיפה שישנא אותי כדי שאוכל לשחרר. אפילו חברים שלו אמרו לי שכרגע הוא פועל בהיגיון ומעביר את הימים בשגרת הצבא אבל זה יפול עליו והוא יבין והוא יחזור. והלוואי שזה נכון. אני לא יודעת מה לחשוב,אני מפחדת לחכות ולהתאכזב,אבל אני רוצה שיחזור.
אני מפחדת ממה שנהיה ממני ,אני לא מצליחה לתפקד יותר מדי,אני בוכה כל יום ,והראש שלי משתגע מגעגועים ומחשבות של מה יקרה...ואני לא רוצה שכל זה יהרוס לי את הטיול הקרוב.
הלכתי ליעוץ וזה קצת עוזר ואפילו התחלתי להתעסק בתחביבים ובדברים שרציתי לעשות ואני הרבה עם חברים ומשתפת כל הזמן. ועדיין ברגע שהוא צץ לי בראש(שזה כל שניה) אני פשוט נשברת. אני לא רוצה שזה יגמר ,טוב לנו ביחד רק שיש דברים שצריך לעבוד עליהם.והוא בן טיפוסי שקשה ל עם רגשות ואני לאט לאט מלמדת אותו להיפתח.
אני רק רוצה לדעת איך לשרוד את החודש שנשאר לי פה ובכלל איך להנות מהטיול בלי להישבר בגללו. הוא חסר לי כל כך וזה קשה. עברנ הרבה ביחד והוא לא רק בן זוג אלא גם חבר לכל דבר.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מגל
ליטל15/06/2015השורות הראשונות בטעות הועתקו...
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהטבעי ביותר
עדי בדיחי16/06/2015הי ליטל,
אני מבינה שאת עוברת משבר לא פשוט. ראשית אני מחזקת אותך- טוב שהלכת ליעוץ. זה מאוד יכול לסייע גם להמשך. מדובר בגיל לא קל, בו מתגבשת האישיות באופן סופי, זהו גיל של קבלת החלטות ושינויים רבים. כל עוד הייתם תחת קורת גג הצבא- אני מניחה שזה היה קל יותר. אבל עם הזמן ועם השינוי הדברים לא תמיד זורמים כפי שהתחילו, ובעיקר לא בגילאים האלה. יש הרבה רצונות והרצונות מתנגשים לא פעם עם עקרונות אחרים, ערכים, רציונל מסוים וציפיות.
למעשה נפרדתם ואת בתחילתה של תקופת הסתגלות לא קלה. הנסיעה שלך היא מבורכת מבחינה זו, שתוכלי להתרחק יותר ואולי זה יוכל להקל במעט על תחושת הפספוס והגעגוע. אני מבינה שאת חשה אובדן גם על החברות שלכם וגם על המחויבות עצמה, אם כי נראה שהאהבה עדיין קיימת. לפעמים זוגות נפרדים, נשארים בקשר חברי או ידידותי, ואח"כ חוזרים, לאחר שנשמו אויר והגיעו לקשר המחודש עם תובנות.. זה גם קורה. כמובן לא הייתי רוצה שתיתלי בזה, אבל בהחלט קורה.
אני חושבת שהטיול יסייע לך להבדיל בין תחושת געגוע או תחושות אחרות. לאחר שתחזרי תוכלי להיות יותר בטוחה לגבי רגשותייך.. בזה אין לי ספק. לפעמים ה"רחוק" הזה יכול להביא משהו מרענן. נסי לזכור את הסיבות לפרידה- שהן מוצדקות ולגיטימיות - ולדעת שלפעמים לזמן יש ערך מאוד מיוחד וחשוב בזוגיות שמסתיימת. לפעמים דווקא הזמן יכול להקהות את הכאב ואולי להביא בשורות טובות בהמשך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

