מגורים משותפים ללא תכנונן

היי
החשש שלי הוא שאם תאמרי לו לצאת ולגור במקום אחר את בעצם סותמת הגולל על היחסים כי משם יהיה קשה לחזור - לפחות בשבילו....
שאלת את עצמך האם מעבר לקלישאות הרגילות, וכיוון שאת במצב נתון - האם יש באפשרותך להמשיך במגורים המשותפים- האם טוב לך כך?

+++ואם בא לך וזה לא חובה כמובן אשמח לדעתך על הפוסט שלי שניים או שלושה פוסטים למטה....

אימי שלום,

קראתי גם את תגובתו של bleacher אליך ואכן יש כאן מספר כיוונים.

בקשר חשוב מאד לדבר על דברים, לרבות מה שמרגישים.


אפשרות שהייתי מציעה לך לבחון עם עצמך: את מתארת שהקשר אתו טוב, אתם גרים ביחד חודש, ולשניכם יש החלטה בכך שזה המשיך לחודש. אתם בקשר זוגי שלושה חודשים. ציינת וזה מאד מובן שגרת לבד הרבה שנים ואת עצמאית ויתכן ולא פשוט וזה דורש הסתגלות פתאום להכניס אדם נוסף לחיים. לאחר מגורים של חודש, לא בטוחה שהייתי ממליצה לך לבקש ממנו לחזור מהמגורים המשותפים..

פה הייתי מציעה לך להפנות לכל אחד מכם מרחבים גם בתוך מגורים משותפים. קחי לך זמן לחברות, לתחביבים. אפשרי לו זמן לחברים, תחביבים וכו'.. קחי לך זמן לעצמך.
זה שגרים ביחד, אינו אומר שצריכים להיות צמודים האחד לשני ושלא יכול להיות איזה מרחב נוח בתוך הזוגיות.

תנסי לחשוב עם עצמך, מה היית רוצה? איפה חסר לך חופש (גם כזה בתוך הקשר).
כי נשמע שאת מתארת שיש קשר טוב שמתהווה ואולי חבל להפסדו.. קיים סיכוי שאפשר ליצור מרחבים גם במגורים שכבר נוצרו ויתכן ויש "קול" של לחץ, חששות והם מאד מובנים אחרי שנים רבות של עצמאות ומגורים לבד (וחשוב לזהות את זה).


מאחלת לך הצלחה רבה,