זהו נפרדים

אתמול דיברנו בטלפון(אני בת 25 הוא 38) כל אחד אמר מה מפריע לו כרגיל כשאמרתי את שלי.....הוא עשה הכל לצאת צדיק והאשים אוותי.....אמרתי לו שמפריע לי שהוא כמעט ולא מדבר כשאני יושבת לידו....רק עונה במילה או שתיים אז הוא אמר שגם אם זה יפםגע בי יגיד מה שהוא חושב ושלפעמים אני מדברת על משהו שמישהו אמר ואני אומרת שזה היה מצחיק ולא נעים לו להגיד אבל אני נשמעת מאוד ילדותית
אמרתי לו שככה אני מה לעשות ? דבר כזה אני לא יכולה לשנות.....אמרתי ל שהוא לא מממן לי את הלימודים למרות שהבטיח אומר לי את גרה אצל הורייך(הכל שטויות גם אם היתי לומדת באזור מגוריי עם בעלי לא היה מצליח לממ) חוצמזה שדיברנו על זה שבזמן לימודים (שזה שנתיים אגור עם הוריי...כי מגורי בעלי רחוקים שעתיים נסיעה כל יום הלוך חזור וזה לא קל.....להחליף מכללה גם לא כדאי כי לא הספקתי להרשם בזמן וגם עוברים על קורסים שוב כי חלק לא מוכרים ושב הפסד כסף וזמן)
בקיצור אחרי שאמר שאני ילדותית הטחתי בפניו כל מה שאני חושבת עליו שהוא ילד מגודל שגר עם הוריו.....שיסתכל על עצמו לאן הגיע בגיל 40 ושיגיד תודה שאני סובלת איתו כי אף אחת אצלנו בעדה לא גרה עם חמה וחמותה רק אני ולא השכרה כל אחד שמתחתן בונה בית מתחת לבית הורים וגר לבד ......הוא הטיח בי שאני מדברת לא יפה וזה מהחינוך של ההורים.
בקיצור החלטתי סופית להתגרש ממנו לא יעזור פה שום יעוץ הבנאדם אוהב את עצמו ככ ולא רואה אף אחד ממטר.
סוף סוף אני נפטרת ממנו........איזה כיף!!!!!!!!!!
אה שכחתי לציין שהוא טען שאני לא מטפחת את עצמי(עוד מעז לדבר אם אני אטפח עצמי הוריי זה שיצטרכו לקנות לי כי אני סטודנטית ולא מוצאת עבודה בלילה)
גם בחודש הראשון אחרי חתונה התלבשתי יפה לכבודו....פיגמה יפה בלילה אומר לי את לא צריכה להתלבש יפה כל הזמן תתרגלי לנישאים היתי בשוק!!!! חודש ראשון אחרי חתונה מי אומר דבר כזה לאשתו ???