מבולבלת..

היי לכולם, כבר הרבה זמן שאני מחפשת תשובות ולא יודעת לאן ולמי לפנות . היה לי חבר לתקופה של שנה וכבר עברה כמעט שנה מאז הפרידה. אני לא יזמתי את הפרידה , זה הגיע מהצד שלו ועד היום אני מאוכזבת מהצעד שעשה. אני מוצאת את עצמי מתגעגעת אליו בלי סוף, חולמת עליו בלילות חלומות שרק משגעים אותי יום למחרת ומבלבלים אותי מאוד. כל שיר מזכיר לי אותו .. אני לא יכולה לבנות קשר חדש עם מישהו אחר כי הלב שלי עדיין נמצא אצלו.. כל כך קשה לי .. הוא הראשון שלי בהכל והוא גם מודע לזה, אהבתי אותו כל כך כמו שלא אהבתי מעולם! הפרידה הייתה בשבילי כמו הרגשה של מוות. כאילו שלקחו אדם שהיה הכי קרוב אלי וזהו, לא יחזירו לי אותו לעולם. בחיים לא חשבתי שאגיע לתסכול כזה. אין שבוע שעובר בלי שאני בוכה ונזכרת בו.. מאוד קשה לי להתנתק ואני מאוד רוצה! אני עושה את כל המאמצים כדי לצאת ממנו ואיכשהו זה תוקף אותי שוב ושוב ללא הפסקה,כאילו בכוונה..
אני חושבת עם עצמי כל הזמן מה יפתור לי את זה? מה יוריד ממני את האבן העצומה הזאת שיושבת לי בגרון?? אני חושבת על לשתף אותו בזה, להראות לי שעדיין יש לי רגשות גם היום,שנה אחרי.. להראות לו את המצוקה שלי כי כבר שום דבר אחר לא עוזר לי כרגע..אני יודעת שמאוד תרגיע אותי העובדה שאני אדע שהכל בסדר ואני עדיין חשובה לו למרות הכל, זה יעזור לי בוודאות מוחלטת להיות פי מאה יותר רגועה ושלווה בחיי.. הבעיה היחידה והעיקרית היא שכרגע יש לו חברה כבר כמה חודשים ואני לא חושבת שישתף פעולה עם השיחה הזו..
אני כבר לא יודעת למי לפנות ובגלל זה אני כרגע רושמת את הרגשות והתהיות שלי כאן.. מה אני אמורה לעשות? כל כך קשה לי