בעלי נעלב ולא מדבר איתי

שלום ילנה,

אני מניחה שיש עוד הרבה פרטים אחרים שמשפיעים על הרצון שלך או על המחשבות שלך לסיים את הקשר. אני מבינה שאחת הסיבות העיקריות היא ההתנהגות שלו ש"מדברת" את הרגשות שלו. כלומר- הוא מתנהג כפי שהוא מרגיש. הוא מפעיל התנהגות שאומרת "נעלבתי" במקום לפתח שיח על זה. הוא מעדיף להירתע, להימנע משיחה, מאשר לדבר על הדברים. נדרש הרבה זמן יחסית עד שהוא מספר משהו.

איך הוא הגיב כששיקפת לו את המצב? האם הבין ואמר שישתדל? האם מבין שמה שעושה אינו מקדם? האם רוצה בשינוי?

כיוון נוסף הוא לנסות לתאם איתו עמדה מסוימת כלפי המצבים בהם הוא נעלב ממך. הרי יהיו עוד מצבים שבהם יבחר לשתוק ולהימנע משיחה, חשוב לשבת יחד כאשר אתם "בקשר טוב" ורגועים ונינוחים, ולתאם מצב, מעין סימולציה, למצב של קונפליקט - כאשר הוא נעלב. אפשר להחליט שלאחר X זמן אתם יושבים ומדברים. או- שהוא כותב לך באותו היום של הקונפליקט מה בדיוק הוא מרגיש (אפשר לסמס, לכתוב על דף, במייל.. העיקר לפתח דרך תקשורת). יש פה גם ילדים בתמונה שחווים אבא ואמא נמנעים, לא מתקשרים, עם דפוסי תקשורת שיכולים בסופו של דבר להיות גם שלהם, כלומר הילדים לומדים מאיתנו, דמויות המודל שלהם, איך להתנהג כשהם יתבגרו. חשוב אולי להסביר לו שזה לא רק לטובת הזוגיות אלא גם לטובת הקשר עם הילדים, והמודל שהוא משמש להם - שאתם משמשים להם.

באותו "הסכם" ביניכם חשוב יהיה להבין ממנו מה עובר עליו בשעות או בימים שאתם לא מדברים- למה כ"כ קשה להגיע לשיחה, ולהגיד את מה שקורה איתו. ומה את יכולה לעשות כדי לבוא לקראתו? האם הוא זקוק "להזמנה" לשיחה, לכמה שעות מנוחה, איך אפשר לגייס אותו לשיחה שתתקיים לאחר המשבר (אפילו כמה שעות או יום) אבל לא לאחר כמה ימים ושבועות? הוא בוודאי יכול לשער מה יגרום לו להיות יותר מגוייס לשיחה.
נסי לברר זאת איתו כשאתם "בטוב".

בהצלחה רבה,