קושי בהתנהלות זוגית

אני בת 24 יצאתי עם מישהו (24) במשך כחודש וחצי והיום חתכנו. אני לא שלמה עם זה והייתי שמה לשמוע את דעתכם.
בתחילת הקשר היה נראה שזה הולך לכיוון טוב. אולם הפריע לו שאני לא מספיק מחמאה ומפרגנת ובנוסף שאני משתמשת בהערות ציניות וזה פוגע בו. אמרתי לו שבתחילת קשר קשה לי להחמיא ולפרגן ושאני צריכה להרגיש פתוחה וזה לוקח זמן. אני רגילה שגברים הם אלה שיוזמים יותק ומובילים בתחילת הקשר והוא ציפה ליותר הדדיות. לכן במהלך הקשר הוא הפסיק להחמיא ולפרגן וכן המעיט את יזימת הקשר כי ציפה שזה יגיע גם ממני . בשלב מסוייפ התקשורת שלנו נהיית פחות טובה ונראה שהיו משולבי משחקי אגו- מי יתקשר קודם, מי יסמס... ציפיתי שהוא ייזום והוא ציפה להדדיות. היום העליתי את הנושא והוא גם אמר שמפריע לו העקיצות שלי... הסברתי לו שזה חלק מההומור שלי וזה לא אמור לפגוע. למשל כאשר החמיא לעצמו אמרתי לו שהוא ״חש״ זה הומור, והוא טוען שזה לא מתאים בין בני זוג. בנוסף כשנסע באוטו על חשבון הוריו אמרתי שהוא לא עצמאי וגם מזה הוא נפגע. אמרתי שיהיה לי קשה לשנות את ההומור וללכת על ביצים ולהיזהר מכל מילה. כי זה בצחוק. בנוסף לטענתי הגבר צריך ליזום יותר בהתחלה ולטענתו צריך הדדיות. אני רגילה שגברים רודפים אחריי ומוציאים ממני את המחמאות. זה לוקח לי זמן. אולם בזוגיות אני יותר פתוחה ומפרגנת, פשוט עוד לא הגענו לשלב הזה. הוא אמר שהתפישות שלנו שונות ולכן העדיף לחתוך.
בנוסף, עוד לא התנשקנו, בתחילת הקשר העדפתי שנחכה עם זה כדי לראות אפ אנחנו מתאימים והמשך אני חיכיתי שזה יגיע ממנו, כנראה הוא חשש בגלל שבהתחלה לא רציתי ולאחר מכן אמר שבגלל שאני עוד לא מביעה רגש הוא מעדיף שלא ליזום כי זה צריך לבוא אחרי הרגש.
אשמח לשמוע את דעתכם, האם ניתן לגשר על הדברים. האם כדאי?