בעיות בזוגיות

שלום רב!
שמי דניאל ואני בת 26 נשואה מזה שנתיים ואמא לתינוקת בת שנה.
לאחרונה התחילו אצלי כל מיני תחשות מוזרות לגבי טיב הזוגיות שלי. כרגע המצב לא מזהיר פנים. בעלי כל הזמן מעיר לי שאני מתלוננת כל היום דברים כמו - אני עייפה, כואב לי הראש, אין לי מה ללבוש וכד', הוא מתעצבן עליי כל הזמן ואומר שהוא פשוט כבר לא מקשיב לי . עניתי בתשובה שזו אני ולא ייתכן שארגיש שאני לא יכולה לדבר עם בעלי כי כרגע זו תחושתי. מבחינת הזוגיות לארונה הוא מגיע הבייתה מהעבודה מתקלח ומתיישב מול הטלוויזיה כמו איזה שייח סעודי ולא עושה כלום מלבד לשחק עם היילדה. הגעתי למצב בו אני מרגישה שאני חא יכולה לדבר איתו, שלא אכפת לו ממני (הוא לא כל כך מתעניין בשלומי כשחוזר מהעבודה), לא אוהב אותי (אני תמיד זו שאומרת שאני אוהבת ומרעיפה אהבה בכל מיני דרכים והוא כלום - מת), לא נמשך אליי (אני זו שתמיד יוזמת ואפילו יש מצבים בהם הוא אומר שאין לו כח כשזו בדרך כלל תפקיד האישה).כשאני פונה לדבר איתו הוא אומר שאני בכיינית ומדמיינת ושאני מחפשת בעיות, כל כך נמאס לי מהתחושה של לא להיות נאהבת ולהרגיש כמו שני זקנים - לא יוצאים, לא מבלים כלום. בשעות הערב כשהיילדה ישנה אני קוראת לו לעשן איתי סיגרייה בחוץ סתם כדי לדבר קצת והוא תמיד אומר שהוא רואה טלויזיה או שלא בא לו סיגרייה למרות שאני מסבירה שלא הסיגרייה היא המהות אלא הזמן יחד גם אם מדובר ב-5 דקו.
בקיצור אני מרגישה שאני הולכת לאבדון ואין לי עם מי לדבר , כשאני מדבר הוא אומר שאם לא טוב לי אז שאעזוב, אני לא רוצה למהר לכיוונים של פרידה אבל אם הדברים לא ישתפרו המצב יחמיר ולא רק שניפרד בסוף אלא שניפרד בצורה רעה ומגעילה .
תעזרי לי מה עוד אוכל לעשות. האם באמת קיימת בעיית "התבכיינות" אצלי , האם יש גבול למהשאפשר לדבר עם הבעל.
לתשובתך מהירה אודה.