ריבים ומשבר

שלום דניאל,

מבינה את הקושי. את מתארת מצד אחד מצב שהו הוא לא רוצה לצאת, ומעדיף להיות יותר בבית. אך מצד שני כאשר יוצאים עם משפחה וחברים הוא דווקא רוצה, אם הבנתי נכון.

אולי כדאי להתעכב איתו על ההבדל בין יציאה שלכם לבד, לבין יציאה עם עוד אנשים. האם יש חשש או חרדה סביב יציאה כזאת לבד? אם כן, מהו? נשמע שזוגיות בת ארבע שנים, מגורים משותפים ואף כלב (בכל זאת משהו משותף וחיובי) יכולים לגשר על בעיות מסוג זה. האם כל הארבע שנים זה מה שהיה? אולי מדובר במשבר חולף? ריבים שחוזרים על אותו נושא או אותו מוטיב הם בהחלט סיבה טובה לבדוק מה קורה בקשר ואיך כן ניתן לפתור את הבעיה. יחסים אנטימיים שנפגעים גם הם סימן לחוסר תקשורת או לקצרים בתקשורת היומיומית השוטפת, ואני חושבת שאת עולה על נקודה חשובה, שכן אם אתם רואים עתיד יחד- שווה לפתור את הבעיות כל עוד הן קיימות.

בד"כ פיתרון של קונפליקט כזה או אחר יחשל אתכם לפתרון בעיות אחרות שיצוצו בהמשך בשלבים אחרים ומתקדמים יותר של הזוגיות.

לסיכום, הייתי שמחה לשמוע מה בדיוק מפריע לו או ממה הוא חושש כשהוא יוצא איתך לבד ולא עם המשפחה או החברים- יש כאן הבדל משמעותי. כלומר לפי מה שאני מבינה- הוא כן אוהב לצאת כשמדובר באוירה מסוימת. אך מה יש בלבד הזה כשהוא מחוץ לבית, אשר שונה מהלבד כשהוא בתוך הבית? וכן הייתי שמחה לדעת האם כך זה היה לאורך הקשר וכך "קיבלת את החבילה", או שמדובר במשהו שהתהווה לאורך הזמן? האם תוכלי להצביע על אירוע מסוים או על משהו שקרה, שאולי היה יכול להוביל להתנהלות כזו מצידו? אפילו משהו ביניכם.

בהצלחה וחג שמח,

היי עדי ,
תודה רבה רבה על התגובה המהירה !
למען האמת לא זכור לי מתי הוא השתנה ככה, זה לא שהוא ״חושש״ לצאת איתי לבד, היינו הרבה פעמים לבד בחוץ הוא פשוט משתעמם מזה, למשל- אם אני מציעה לו ללכת לשתות קפה בחוץ אז בוא אומר למה בחוץ אם אפשר בבית? ומעבר לזה- למה אני צריכה כל הזמן להציע? זה מתסכל אותי מאוד לדעת שכל מה שהוא רוצה לעשות זה לשבת בבית כל היום לראות טלויזיה או לשחק בפלייסטיישן. הכוונה בחברים ומשפחה - חברים שלו ומשפחה שלו- הוא מעדיף אם כבר לצאת, אז לעשות איתם דברים ולא לבד.
מבחינת יחסי מין- הוא לא מראה נכונות כל כך ואני מרגישה זו שכל הזמן יוזמת. אם אני לא עושה שום צעד על מנת שזה יקרה, הוא לא עושה. ובכל פעם שאנחנו רבים והנושא עולה, הוא מכחיש בתוקף שזה נכון ואומר לי שהוא מנסה כל הזמן ונתקל בקרירות. ואני מצידי בכלל לא רואה שהוא מנסה... ברור לי שיש קצר בתקשורת , אני לא רוצה לתקוף אותו כל פעם מצד אחד ומאידך קשה לי לשמור בבטן את הדברים אז אני אומרת לו והוא פשוט לא מבין או מתכחש לחלוטין. שתביני, ניהלנו שיחות וריבים לא פעם לא פעמיים על הנושאים האלו, במקום לפתור את הדברים הוא רוצה פשוט לסיים את הריב, מושיט לי יד ״לשלום״ ואני לא רוצה להמשיך מחשש שימאס לו אז אנחנו משלימים וחוזר חלילה מבלי ששום דבר לא ייפתר. או שהוא אומר שהוא ינסה להשתפר ואני גם ואני עושה מאמצים מהצד שלי והוא פשוט לא עושה כלום, ושוב... ריבים, צעקות ובכי.
מעבר לכך, אני נמצאת בחיים בתקופה מאוד לא קלה, גם מבחינת לימודים גם משפחה ... הבריאות שלי לא איתנה ואני מרגישה שאני מאוד לבד, גם כשאני איתו- מרגישה לבד. כשאמרתי לו את זה (אולי זו היתה טעות) הוא נעלב ואנר שזה מאוד מעליב וכעס עלי. תגובה שלדעתי גרמה לי עוד יותר להרגיש לבד ותחושה ממש רעה....
בקיצור אודה לך אם תוכלי לכוון אותי איך לגשת אליו , מה לעשות, האם לוותר מראש? האם לנסות ולדבר איתו שוב?
תודה רבה וחג שמח!!
דניאל.

לצערי לא אספיק לפני, אנסה לתת מענה ביום שלישי.
חג שמח :-)

ברור!
מעריכה זאת מאוד
(אגב בזה הרגע רבנו על זה שוב ופשוט יצאתי מהבית מסתובבת עד שתעבור התחושה המגעילה...)
תודה וחג שמח
דניאל

שלום דניאל,

נשמע שיש כמה דברים שמפריעים לך בקשר, אולי לא הכל קשור ביציאות החוצה אלא התנהלות כללית של בן זוגך בקשר. יתכן וזה אופיו של הבחור- עושה מה שהוא יכו לעשות, מאוד רוצה להתפייס ושהכל יהיה כשורה וטוב, ומתקשה לבצע שינוי (לרובנו קשה מאוד לבצע שינוי בעיקר כשאנחנו מרגישים מהצד השני שאנחנו לא בסדר).

אני מבינה ממך שבתקופה רגישה זו את רוצה לחוש יותר ביחד מאשר לבד. אולי שווה לשים עלייך את הפוקוס ולא עליו. כלומר, לגשת אליו כאשר את זו שעוברת משבר מסוים כרגע, שאת זו שצריכה יחס והתייחסות למה שאת עוברת. אולי כדאי לקבוע מראש- פעמיים בשבוע- שהוא קובע מהם הימים ולאן יוצאים. פעם אחת בבית עם ארוחה, ופעם נוספת בחוץ- כל מקום שיבחר. אפשר להביא תרמוס עם קפה ולשבת. לפעמים עם הזמן מבינים יותר את אופיו של הבחור ותוך כדי שינויים ששני הצדדים עוברים צריך לבחון האם מתאים לך כרגע לקבל אותו כפי שהוא, נניח ולא יצליח לעשות כזה שינוי.

הרבה פעמים זוגות מתמודדים עם קשיים כאלה ואחרים ומבינים שזה חלק מהדינמיקה. עיקרון ההדדיות הוא חשוב- להרבות בהתייחסות זה לזו בעיקר בתקופות קשות. שווה לדבר איתו על "הביחד", עלייך- אבל לא עליו. שלא יחוש מותקף. נסי את הגישה הזאת לתקופה (לא מספיקה שיחה אחת) ולהעביר אליו את הבחירה שלפחות אחת לשבוע יוצאים, אפילו לשבת על הדשא.

הייתי שואלת במקביל האם את חשה שבמהותו הוא לא אדם "של עומק", לא מתעמק בשיחות, בחיים, מסתפק בהתנהלות קונקרטית וכך טוב לו. יש גם כאלה, וכאן מדובר על אישיות ועל אופי נטו, והשינוי שיקרה לא יהיה גדול. אז נבדיל בין שינוי שהוא בר מימוש, לאחר התוכנית שהצעתי נניח, לבין שינוי שהוא לא- ואז המסקנה היא שזאת החבילה וזהו אופיו של הבחור.

שיהיה חג שמח

היי עדי ושוב תודה רבה על התגובה המהירה
הצעתך טובה מאוד ואני מופתעת שלא חשבתי על זה בעצמי...
אכן מדובר באדם שהוא חכם ואינטיליגנט אך באמת מהיכרותי הרבה עימו מעדיף לרוב לחיות בכיף בלי יותר מדי ״הפרעות״ ובלי יותר מדי ״רעשים״.
לםעמים אננ מרגישה ״מרעישה״....
אנסה באמת להבין אם מדובר בעצלות או שבאמת באופי. אם כן, כנראה שאנחנו לא מתאימים בעניין הזה ואני צריכה לראות מה עלי לעשות, יתכן שאיאלץ להתגמש בלית ברירה.
כמובן שאיישם את כל מה שאמרת ואדווח בהמשך...
תודה רבה רבה
וחג שמח
דניאל.