בעיות בזוגיות

שלום רב
אני סטודנטית בת 25 ויש לי בן זוג בן 23 . אנחנו ביחד שנתיים.
לא מזמן עברנו לגור ביחד כי האמנו שזה יעשה טוב לקשר שלנו כיוון שעד אז היו לנו הרבה בעיות...וכעת עולות בעיות אחרות.
בן זוגי לא עושה שום דבר בבית, לכל דבר אני צריכה לדאוג, הרבה דברים אני מזכירה לו לעשות, אחרת זה לא היה קורה.
כל נסיעה וכל אירוח שאנו עושים בבית , אני זאת שחושבת מה לקנות, מה להכין,מה לא לשכוח.
אני צריכה לדאוג גם לעצמי וגם לו.

אם אני לא ישים לב שמשהו חסר, או שלא לקחנו משהו ,אז אף אחד אחר לא יעשה זאת.
גם על הדברים שלו אני צריכה לדאוג- הוא שוכח המון, ואומר לי הרבה פעמים " למה לא הזכרת לי? בשביל מה יש אותך? את צריכה לזכור הכל"

הוא עצלן מאוד
שטיפת כלים ובישול כמובן זה עבודה שלי.
רק לאחר הצקות רבות הוא מסכים לקום ולעזור בשטיפה,סידור ונקיון הבית והדברים שלו.

הוא מפונק מאוד, וחושב שהכל מגיע לו: "תעשי לי מסז'" "תעשי כלים" "תכיני משהו לאכול אני רעב" - זה חלק מהדיבור היומיומי שלו.
גם כל הזמן יש לו טענות. .

הרומנטיות שלנו ירדה, התשוקה ירדה, ושוב עולות לי תהיות רבות לגביי הקשר...
לא טוב לי ולא רע לי איתו...אבל אני לא רוצה להתפשר

אני משקיעה, מתעניינת בו, מראה המון אהבה, עושה בשבילו המון...דואגת, מציעה דברים שונים שאפשר לעשות ביחד.

הוא לעולם לא יביא פרחים או יעשה בשבילי משהו רומנטי.
לא תשומת לב, לא התעניינות.
גם כשאנחנו יושבים לדבר הוא לא מקשיב לי ,משחק בפלאפון ועסוק בדברים שלו.
כל פעם שאנחנו מחליטים להיות ביחד ולדבר אני צריכה להתחנן שיעזוב את הפלאפון כדי שנהיה קצת ביחד.
אני מרגישה שאני צריכה בכוח להכריח אותו לעשות דברים ביחד

הוא מתנהג אליי כמו לחבר..הוא מביא לי צ'פחות כאילו אני חבר שלו ולא בת זוג.

גם מבחינת נושאי שיחה, אני תמיד מחפשת לפתח שיחות מעניינות , על נושאים שונים, לשתף במה עובר עליי,
אך הוא אינו נפתח,לא מדבר ולא משתף מה עובר עליו ביומיום (בטענה כי אין מה לספר , עובד וזהו)
והוא מיצידו אומר שאני מדברת יותר מידי .

גם כשנסענו לבריכה הוא ישב עם עצמו, לא דיבר איתי,
לא נתן לי יחס,לא ניסה להיות אינטימי שאלתי אותו "למה אתה לא רומנטי אף פעם?" אז הוא ענה: "אנחנו בבריכה מה רומנטי בזה?"

מבחינתו, הוא יכול לבוא מהעבודה, לשכב לראות טלויזיה ושאני יעזוב אותו בשקט. בלי יחס בלי אהבה
כל פעם אני יוזמת שנצא ליטייל ומתכננת שנצא לאירועים שונים,הוא רק מתלונן שאין לנו כסף
אני מרגישה שאני מתאמצת כלכך אבל לא מקבלת כלום בחזרה.
הוא לעולם לא יוזם שום דבר, וגם כשקובעים לנסוע לאנשהו אני צריכה להעיר אותו בכוח שיקום, כאילו לא בא לו
הכל הכל זה באחריותי...ואני מתמוטטת!
מה יהיה כשיהיה לנו ילדים? אני יצטרך לדאוג גם לו וגם לילדים?
אני לא יודעת איך להמשיך
חייבת עצה...