לא מצליחה להמשיך

שלום,

אני בת 34, נשואה 9 שנים ואם לשלושה.אני מנהלת בחברה, התקדמתי יפה בשנים האחרונות ומטעם הדברים אני נמצאת המון מחוץ לבית, עסוקה גם באירועים חברתיים ובעלי תמיד תמך בי ואני סמכתיעליו בעיניים עצומות.הוא פיתח תחביבים שאילצו אותו לנסוע מדי פעם ומעולם לא שאלתי שאלות מעבר למה שתמיד סיפר. לא החסיר ממני דבר והיו לנו נישואים טובים. לפני 4 חודשים התמונה השתנתה.הייתי עדיין בחופשת לידה, ובעלי נתן את הנייד הישן שלו לבן שלי מבלי לאפס את התוכן... אני , אמא מודאגת, עקבתי אחרי הודעות שהבן שלי מקבל ושולח.גיליתי שם התכתבויותשבעלי ניהל עם כמהנשים, עם אחת מהן מיניות לחלוטין.ניתן היה להבין שהתקיימו שיחות טלפון ותוכננו פגישות. ארזתי תיק ועזבתי עם שלושת הילדים לבית הוריי בעיר אחרת. בעלי שב מהעבודה וראה שעזבתי.הוא נכנס להלם והתקשראלי בוכה והיסטרי (בעלי מעולם לא בכה, לפחות לא לידי).ביקשתיבשקט אבל בנחישות גט.הסברתי שאני לא כועסת אך לא יכולה לסלוח ומבקשת לסיים יפה. הוא סירב וטען שיסרב תמיד. נשארתי מספר שבועות אצל הוריי.סירבתי לפגוש אותו בהתחלה, ואז יום אחד הסכמתי להיפגש בבית קפה כי רציתי לשכנע אותו לתת לי גט.הוא הגיע ונראה רע...טען שאכן התכתב אךמעולם לא עשה דבר פיזית.טען שתמיד אהב אותי וכעת יותר ושלא יכול לחיות בלעדי ובלי הילדים.חזרתי וביקשתיגט. ואזהוא הזכיר לי משהו שגרם לי לחשוב...ההתכתבויות היו בתקופה בההייתי בדכאון אחרי הלידה הקודמת.הסתגרתי ונמנעתי ממגעוקרבה איתו.במקביל הוא חווה קשיים במקום העבודה (ממנו פוטר בסוף) ואותה אישה היוותה אוזן קשבת ואז נסחף כי הרגיש חלש וזה "הרים את האגו". טוען שמתבייש במה שעשה, שזו טעות חייו ולעולם לא יקרה שוב אם אתן הזדמנות. חזרתי לבית הוריי וכעבור כמה ימים החלטתי , בעיקר בגלל הילדים, לחזורולנסות לשקם. עברו4 חודשים בהם הוא התאמץ מאוד, פינק, אומר כל יום שהוא אוהבאותי ויעשההכל שאהיה מאושרת, מבקש שנצא לבד שנינו ל"זמן איכות", וטוען שהתאהב בי יותר.ואצלי, קרה ההיפך....כאילו אין בי תחושות.לא כעס, לא עצב, לא שמחה. לא אכפת לי משום דבר.אני מרגישה שאני מעבירה יום ועודיום, ולא ברור לי למה אני מחכה...הוא אומר שאוהבאותי, ואני שותקת (פעם הייתי אומרת את זההמון).אנ אדם ישר מדי ולא אומר לו דברים רק כדי שישמח, אבל גם לו ימאס מתישהוא.

יש לי המון מחשבות על פרק ב', ומה היה אם הייתי מתעקשת עוד קצת על גט... אם הייתימתחילה מחדש בלי משקעים...

היה כואב לי בהתחלה, ברור. אך מה שקורה עכשיו מטריד יותר.פשוט איבדתי תחושה. מה לעשות?