לא מצליח לקבל החלטה - סיפור בהמשכים

שלום,
מזה מס' ימים אני מנסה למצוא לעצמי תשובות בכל מיני מקומות אולם לא מצליח.
אני בן 39, מעולם לא הצלחתי להיות בזוגיות מעבר למס' חודשים בודדים, הייתי זאב בודד כל חיי.
התחתנתי בגיל 36, כאשר אשתי הייתה בת 35. לפני החתונה היינו חברים לתקופה של כ - 5, 6 שנים של און אנד אוף כזה.
מאחר ולא הצלחנו להתנתק לגמרי (למרות שאני יצאתי עם אחרות והיא הייתה על סף חתונה עם מישהוא אחר) החלטנו להתחתן והחלטנו עוד לפני הנישואין, שבמידה ולא יהיה לנו טוב, אז ניפרד.
לא היה לנו כסף לדירה, אני הייתי על סף פשיטת רגל, שכרנו דירה קטנה ומיד אחרי החתונה הרגשתי שאני לא מחובר לאשתי ולא נמשך אליה, היא נראתה מכוערת בעיניי ולא הצלחתי לסבול את עצמי על ההחלטה שלי להתחתן איתה. הערתי לה כל מיני הערות מעצבנות על כל פיפס שהיא אמרה או עשתה, אני סופר מסודר והיא לא. הבית תמיד נראה זוועה למרות שעזרתי בהכל אולם היא תמיד מבולגנת, לא יעילה, חיה באיזי כזה ואני רץ ורוצה להתקדם ולעשות את זה וזה וזה והיא כאילו מושכת אותי לאחור. היא פשוט לא פלפלית וזה הפריע לי למרות שלא שמתי לב לזה קודם. חודש אחרי החתונה אמרתי לה שאני רוצה להיפרד ממנה ואני מרגיש שאני תקוע איתה, אני פשוט לא מבסוט לא פורח אין אהבה בינינו והיא תמיד הייתה נסערת ונותנת לי מכות על כך (לא אגרופים אבל ריב רציני עם צעקות וצרחות ובכי עד שהיא הייתה מתעלפת) חודש אחרי שהתחתנו היא הפתיעה אותי ואמרה לי שהיא בהיריון למרות שלא תכננו את זה וביקשתי ממנה בכל לשון של בקשה לעשות הפלה אך ללא הצלחה ואז היא הייתה עוזבת את הבית למס' ימים להורים שלה וחוזרת. פעמים רבות בשנה הראשונה עזבתי את הבית ואמרתי לה שאני רוצה להיפרד ממנה אך המשפחה שלי כעסה עלי ולחצה עליי להישאר איתה בגלל הילד וכך עשיתי וסבלתי עד שנולד לנו הילד המקסים הזה. הילד מירר לי את החיים יותר מתמיד וסליחה שאני אומר את זה. אני אוהב אותו ומעניק לו את האהבה שלא הייתה לי מעולם אך אני תקוע עם אישה שלא כיף לי איתה.