שוני

שלום בשעה טובה קבענו תאריך לחתונה, וכמובן שעם זה נכנסתי ללחץ.
אנחנו ביחד כמעט 3 שנים כשנתחתן נהיה ביחד 3 וחצי שנים, זמן טוב להכרות ויחסים.
עברנו לגור ביחד אחרי 10 חודשים, סוג של בגלל שככה היה המצב, גם ככה היינו אחד אצל השני הרבה, והייתי בעיר אחרת, ובכללי לעיתים תכופות הרגשתי ואני מרגישה בודדה.
אז בן זוגי שגורם לי להרגיש הכי חשובה והכי יקרה לו היה דבר טוב עבורי.
הוא מאוהב בי לגמרי, רוב הזמן גם אני בו, כמובן שבהתחלה אולי יותר, אבל לעיתים קרובות גם אז וגם היום מטריד אותי ההבדל בינינו בהעדפה איך לבלות את שעות הפנאי, ואני מרגישה לפעמים שהייתי צריכה לשים לזה יותר לב בהתחלה.
ולא להגיד ולחשוב אנחנו מרחיבים את האופקים אחד של השני...כי זה מתסכל אותי גם עכשיו ואני חוששת שבעתיד זה רק ימשיך, שהוא לא יחשוב לצאת מהבית ולעשות משהו, גם בכללי וגם איתי, כשאני שואלת אותו מה הוא רוצה לעשות בשבת זה לנוח. נכון הוא לומד אבל הרבה מהזמן הוא רואה סרטונים משחק במחשב, מאוד פסיבי.
הוא אומר לי שהוא אוהב לעשות דברים איתי, אבל בפועל מרגיש לי שאני מנדנדת לו כשאני מציעה לו לעשות דברים בסוף השבוע. בעיקר בחוץ הכוונה.
לפעמים זה נראה לי פער מהותי בינינו.
גם מבחינת שיחות מרגיש לי שאנחנו לא מדברים מספיק, מה שהוא מבחינתו מבטל ואומר שאנחנו מדברים המון, אנחנו אומנם מספרים הכל אחד לשני, אבל לו אין יותר מדי מה לספר לי, והוא לא יודע איך לפתח את השיחה ממה שאני מספרת לו. גם נושאי שיחה כללים כמו נגיד לדבר על דברים שלא קשורים במה עשינו האמת קשה לשנינו להעלות לשיחה.

איך באמת חיים יחד?
אגב מבחינתי לחתונה אין המון משמעות אבל זה כן פתאום מכניס לי את הזוגיות לסטטוס אחר, אבל מצד שני כבר כל הזוגיות אני רואה איתו עתיד, רק שלפעמים ההווה מתסכל

אציין שהוא כן נענה לרוב הדברים שאני מציעה לו לעשות, והדברים אותם אנחנו עושים בחוץ גם מיוזמתו הם בעיקר ללכת לאכול או בילוי בערב שהוא מציע אבל הוא לא מציע ביום...