זמן איכות

היי

1. כל הכבוד לך על הניסיונות להתניע את הקשר שלכם. זוגיות לא הייתי קורא למה "שלא" קורה ביניכם... אבל אתה יודע אסור להתייאש למרות שאני הייתי מרים ידיים ועושה אחד מהשניים או מפסיק לחלוטין ליזום. או מסיים את הסבל ונפרד.

2. הילדה בחדר השינה...לא בריא ולא תקין. אם אתה דואג לילדה תוציא אותה מהחדר.

בהצלחה

שלום אנונימי,

עולים לי כמה דברים לראש, אולי לאחד מהם תוכל להתחבר:

יתכן והשיגרה העמוסה באמת דחקה את הזוגיות לפינה, עם זאת הרבה הורים כן הסתדרו ומצאו מקום לזוגיות. יתכן ויש כמובן עוד אלמנטים שהשפיעו על "חוסר הביחד" הזה.
נראה שאתה מאוד רוצה למקם את הזוגיות שלכם בעמדה חשובה יותר, בסדר עדיפות שונה, ואולי לאשתך יותר קשה עם זה. אני לא יודעת למה יש קשר כ"כ קרוב (ואולי, לא בטוח, שהוא לא בריא) עם הילדה הקטנה. אולי יש גורם ברור ואובייקטיבי לרצון העז של אשתך להכניס את הילדה לכל מקום זוגי (חדר שינה, או בילוי משותף).

הייתי רוצה לדעת האם זאת התנהלות אשתך רק עם הילדה הזאת או עם שאר הילדים כשהיו קטנים? מה טיב הקשר של אשתך עם הילדים לעומת הילדה הזאת, או עם הילדים בכלל? מה עמדתה ביחס לאימהות שלה? האם היא עובדת, מתפתחת גם באופנים נוספים? האם היה טריגר או משבר מסוים עם הילדה הקטנה ולכן יש רצון של האמא בשליטה מלאה עליה?

לצערי ככל שאני כותבת לך, כך אני מרגישה שחסרים לי עוד הרבה פרטים כדי לתת לך מענה נכון. אני יכולה לכתוב לך שאולי היא לא רוצה ומפחדת להיות איתך לבד, ובזה יסתיים העינין. אבל יש לי תחושה חזקה שזה לא האישיו. אולי זאת ההשלכה והתוצאה- אבל לא בטוח שזה העינין.

לכן הייתי צריכה עוד פרטים לגביה, כל מה שאת מוכן לשתף מבחינת טיב הקשר שלכם, טיב הקשר עם הילדים, למה לדעתך דווקא עם הילדה הזאת (אם זה באמת רק איתה כך) קורת התנהלות מאוד קרובה ואולי קרובה מדי, או כל פרט אחר שיוכל לעזור לנו להבין את התמונה. בנוסף האם היא טיפוס "פאסיבי" מטבעה או שהיא לא יוזמת רק כאשר זה קשור לזוגיות.

תודה על השיתוף, שבת שלום

ראשית תודה על התגובה ואני מתנצל שאני כותב בשבת ,
אשתי חזרה לעבוד אחרי תקופה שהייתה בבית היא מורה עובדת בחצי משרה ובימים שהיא עובדת הבת הקטנה הולכת לגן הנושא הזה קשה מאוד לאשתי שאר הילדים הלכו לגן בגיל 3 לא לפני.עקב המצב הכלכלי אישתי הייתה צריכה לצאת לעבודה מוקדם ממה שהיא רצתה יכול להיות שאשתי רוצה להשלים את מה שהיא מחסירה מהילדה אבל... זה לא אמור לבוא על חשבון הזוגיות אני מרגיש שאשתי לא רוצה את הביחד אולי מתוך שחיקה ,
גם באינטימיות אם אני לא ייזום לא יקרה כלום נאמר לי פעם אם אתה רוצה אז תבקש
אני אמור לבקש לקיים יחסי אישות ? זה נראה ל די משפיל לא?
לא יודע או שאני חי בסרט וסתם מחפש בעיות או שבאמת ישנה בעיה.
תחושת בטן שאשתי הגיעה לשחיקה בתחום הזוגי ועושה את המינימום המתבקש על מנת לשמור על המשפחה.

תסתכל על חצי הכוס המלאה, לפחות אמרה לך תבקש, אצלי היא אמרה אתה יכול לבקש כנראה שברוב הפעמים תקבל לא ;)....
וכן כנראה שהשחיקה באמת עברה כל גבול ונמאס לה, ברור לך שקבלה של המצב מצידך לא תפתור שום דבר.
משיחות שערכתי עם עוד חברים גברים המצב ככה אצל רבים, שזהו לאחר x שנות זוגיות נמאס לה ואתה יכול ללכת לחפש...השאלה מה אתה עושה? מפרק את החבילה או משלים מהצד? הבחירה צריכה להיות תמיד שלך.
נכון מבאס אבל לפעמים ככה זה בחיים, דברים נגמרים ,אני בספק אם סרט לבד או בילוי אישי יוכלו לפתור בעיה שנמשכת מספר שנים על אש נמוכה כמו אצלכם.

צהריים טובים,
לגבי טיב הקשר עם הילדים זוגתי משקיעה המון עזרה בשעורי בית הסעה לחוגים לחברים ועוד דברים
כמורה היא אמורה להכין את השעורים והיא כל פעם ממציאה את עצמה מחדש והיא מתאמצת כדי להגיע מוכנה לשיעור
בזוגיות אין השקעה לטעמי היא גם לא רואה את הנושא כמשהו שיש להתייחס אליו( מקבלת את הזוגיות כמשהו מובן מאלין כנראה)
זהו יום טוב

שלום שוב אנונימי,

אני מבינה שבעיניך אשתך עושה הרבה בכל מיני תחומים (קריירה, ילדים) אבל בזוגיות פחות משקיעה. יתכן מאוד ויש לה קושי להיפרד מהילדים (כשצריך להעביר למסגרת) ויש גם רגשות אשם סביב זה (להרבה אמהות) ומנסה לחלק את עצמה ולפצות את הילדה על צעד שכלל לא בטוח שהזיק לילדה, אלא להפך.

אני מבינה שהאישיו הרציני הוא שחיקה של הזוגיות, וכנראה אתה חש בזה ראשון. כלומר היא עסוקה בכל המסביב ומבקשת שאתה "תבקש" יחס אינטימי- מה שגורם לך לחוש, ובצדק, די בצד.

עכשיו לחלק החשוב- הייתי שמחה לדעת האם דיברתם על זה, כפי שאתה כותב לי כאן. אני מבינה שהיו חילופי דברים לגבי בילוי ושם הבנת שיש לה סדר עדיפות שונה והיא לא מסוגלת לשחרר שליטה. אבל כן יש צורך גדול לקחת אותה לשיחה רצינית, ולא מתוך מקום של האשמה או תקיפה, אלא ממקום של "ביחד", לנסות להבין מה קרה בשנים האחרונות מלבד צפיפות הילדים, להבין לאן הזוגיות נעלמה. בהרבה טיפולים זוגיים אפשר להשיג את הביחד המיוחל, ואפשר לעבוד על תקשורת נכונה יותר. היא כמובן צריכה לרצות, אבל בשלב ראשון אתה יכול לגשת למטפל כזה גם לבד- כדי להתחיל לפרוס בפניו את התמונה, ובהמשך היא תרצה (אני מאמינה כך) להצטרף. וכמובן כדאי להגיד לה שאתה הולך, כי אתה מרגיש מצוקה. זה ידליק אצלה נורה אדומה אני מניחה.

אז לסיכום, כדאי בשלב ראשון לבדוק מה היא מרגישה לגבי הזוגיות, מה הציפיות שלה, האם היא רואה בעייתיות ואיך היא מסבירה את השנים האחרונות שגרמו לריחוק. בשיחה זו כדאי לספר לה מה אתה חש, באיזו מצוקה אתה נמצא ולהקפיד להגיד לה מה אתה מרגיש, לא מה היא עושה ומה היא לא בסדר. אלא באמת לשתף מהקרוב לליבך.

אם תחוש שזה לא עובד, יהיה מקום לפנות לאיש מקצועי דוגמת מטפל זוגי, ליצור עימו קשר ולהגיע למספר מפגשים לבד (בהנחה והיא מסרבת בשלב הראשון). שם יתחיל קשר מקצועי ולכן גם תוכל לקבל כלים ראשוניים לגייס אותה לטיפול.

בהצלחה רבה,

ערב טוב,
ראשית תודה על המענה , אני לא מסוגל לדבר עם זוגתי התקשורת בינינו מבוססת על ענייני המשפחה מעבר לכך יש מחסום , רתיעה פשוט לא מסוגל המילים נתקעות בגרון הפחד מהתגובה וגם הביטול שבד"כ קורה אם וכאשר אני מנסה ליזום שיחה מבטלים אותי וזהו.אני מסוגל לספר לאדם שאני לא מכיר ( כמוך למשל) ולזוגתי לא.
ללכת לטיפול לבד לא יודע עד כמה יעזור ולגבי זוגתי מבחינתה הכול תקין אז.. למה ללכת לטיפול ?
בקיצור כרגע אני די תקוע אין לי מושג איך להתקדם
בכל מקרה תודה על הייעוץ
לילה טוב

שוב ערב טוב,

כמובן שחוסר התקשורת האינטימית ביניכם מושפע ישירות מחוסר התקשורת הזוגית והאינטימיות המילולית שאמורה להיות בקשר אידיאלי, קשר אותו אני מבינה שאתה רוצה. חשוב לזכור כי לבטח היו אירועים שגרמו לחסימה עליה אתה מדבר, ולכן גם חשוב לשתף איש מקצוע, אם התקשורת עם אשתך לא יכולה להתבצע ללא המתווך הזה (טיפול).

כפי שכתבתי, מובן שהיא תסרב בהתחלה. אך חשוב שאתה לא תישאר עם הסיפור הזה לבד ותשתף איש מקצוע. כפי שיכולת לשתף כאן, בוודאי תוכל להסתייע באדם נייטרלי ומקצועי שיכול לעזור לך להבין איך כן ניתן להתחיל תהליך מסוים של "שפה אחרת" איתה. אני מתרשמת שאתה מאוד מעוניין לשנות את במצב ולכן מציעה כן לגשת, אפילו לבד, לשם התמיכה וקבלת כלים.

כשבן הזוג יודע שהשני הולך לקבל יעוץ שקשור לזוגיות, הוא שואל את עצמו "למה", בעיקר. הוא בד"כ גם יודע את התשובה. אני רוצה להאמין שהיא תצטרף בבוא היום. אך החשוב מכל הוא לתת לך מעט "במה" לשתף, כל עוד אצלה אתה לא מסוגל לעשות את זה בשל הנסיבות שתיארת.

אני רוצה להוסיף כי אני לא "שולחת" אותך לטיפול כי "אתה הבעיה". אלא כיוון שהמצוקה לא פשוטה, ואתה מתאר כי אין לך מקום אמיתי לדבר, חשוב שתקבל את המקום הזה. ההישארות עם תסכול, קשיים ומשקעים רק תגביר אותם, ומגיעה לך אוזן קשבת, מקצועית, ומכוונת.