יוצא לבלות לבד

ריינה שלום,

מהודעתך עולות כמה שאלות גם לגבי הרגשות שלך, גם לגבי הזוגיות והן לגבי ההרגלים של ארוסך.

את מציינת "אין לי בעיה עם זה" , אך בפירוט שלך את הדברים, יש לך. את מתארת מצבים שלעתים את בחוסר ודאות, את לא יודעת מתי יחזור, איך יחזור ועוד. אני לא בטוחה שאין לך בעיה עם זה או שאת מתפשרת על דברים ומאיזה מקום זה בא אצלך.

השאלות שאני חושבת שכדאי לך לשאול: מה מחבר אתכם כזוג? האם אתם יוצאים ויש לכם זמן איכות זוגי? האם הוא מכבד אותך?

להיות חולה לבד בבית כשהוא שותה בבר עם חברים נראה לי בעייתי.

נושא נוסף הוא השתייה. יש כאן שאלה לגבי הרגלי שתייה. אדם ששותה הרבה כפי שציינת יכול מאד מצוא את עצמו לא מודע לזמנים, בוודאי לא מתי הוא חוזר, שאלה האם הוא נוהג במצב של שכרות או אף לא שכרות תחת השפעת שתיה? זה מצב מסוכן ועלול להסתבך עם החוק ולעשות תאונה.

מה שאני מעלה הוא שבהחלט יש מקום לבלות עם חברים, אולם זה לא על חשבון אם את נמצאת במצב שאת חולה, אם הוא "שוכח את עצמו" שזה סימן של שימוש יתר באלכוהול ויש לכך השלכות לא פשוטות, בלשון המעטה.

ויש מקום לבחון איפה הזוגיות שלכם?

מה את מחפשת בקשר? האם הוא חשוב לך? מה חשוב לך בקשר? מה חשוב לך בעתיד זוגי? האם זה "שקט ושיבלה עם חבריו" או הדדיות וכן אפשרות שיצא ואת תצאי ויהיה מקום לשניכם יחד, אך עם גבולות שאת לא תיהי במקומות של חוסר ודאות לא פשוטה.

בתחושותי את מעט "משטיחה" (הכוונה "מגמדת", הופכת למינימום,) את בעיות השתייה של ארוסך. כדאי לבדוק מדוע והאם לא כדאי לכם לטפל בכל מה שעולה ולא מדובר ביניכם טרם אתם מחליטים החלטות גורליות.

וכן לבחון היטב מה עולה רגשית אצלך ואצלו.

בברכה,