חשדות ... תחושות מוזרות... אשמח לעזרה

שלום דגנית,

אני מתקשה לענות לך על זה באופן מקיף, כיוון שאני לגמרי לא מכירה את בעלך ולא יודעת מה מצבו הרגשי, עם מה הוא מתמודד ועם מה כ"כ קשה לו. נשמע שקשה לו, כך או כך. אדם שאומר כך פחות מלחיץ אותי מאדם שאומר ולא משתף. כלומר, יש מקום לפתוח ערוץ תקשורת איתו. לא "לדרוש" ולהתעקש שיגיד לך כאן ומיד, אלא לנסות להיות שותפה אמיתית לו ולתחושות שלו.

את נוטה לחשוב שזה לא קשור לעבודה, ואני לא יודעת על סמך מה את מתבססת. האם יש לך סיבות טובות לחשוד שמדובר במשהו אחר..? האם הקשר שלכם מבוסס דיו על אמון הדדי, כך שלא תחששי כ"כ.?

יתכן ובגלל "חוסר הביטחון" שבעלך חש ממך, הוא פחות רוצה לשתף. שוב המקום הוא לנסות לפתח תקשורת נכונה ובריאה, בה אפשר להגיד (כמעט) הכל, בה אפשר לחוש שהשותף שלך לחיים הוא גם חבר, וגם בן זוג.. אני מניחה שעינין הפרנסה מאוד מלחיץ אותו, שהוא מאוד מתאמץ ומשתדל, וכמו בכל עסק עצמאי- לא הכל תלוי בו. יתכן והוא חושש לאכזב, מתמלא אשמה כשמשהו לא טוב קורה, אולי הוא זקוק להדרכה (מת"י למשל- שמעתי דברים טובים על האירגון הזה), ואולי הוא זקוק לך כאוזן קשבת.

מה שבולט לי פה הוא העינין שהוא הודף אותך, כלומר הוא לא רוצה לספר, ולי זה נראה שהוא לא רוצה לספר כי הוא לא רוצה שאת תיכנסי ללחץ ותתמלאי בחששות של "מה יהיה", כלומר הוא חושש להכניס אותך למתח. נסי לחשוב על דרכים להפיג את המתח שלו, לנסות לדבר איתו, ברוגע ובנעימות.. לא בלחץ ולא בדרישה. להגיד לו שאת שם לכל בעיה והבעיות הן זוגיות ולא אישיות. כלומר, לנסות להפוך את החוויה ואת השיח ל"זוגי" ולא לאישי. שהרי שניכם כמיקשה אחת בתוך הבית, בזוגיות, בחיים ובכלל.

בהצלחה,