התנהגות ממש לא לעניין של בעלי

אנה שלום,

אם זה לא דפוס חוזר שיש לך בעל פלרטטן או אחד שמתחיל עם בחורות ויש ביניכם מערכת יחסים טובה, בונה עם הדדיות, אני מאמינה שזה בטל בששים וצריך "להעביר את זה".

מתיאורך את המקרה הוא כנראה הגיב בצורה שלא ידע איך לצאת ממצב זה אז נתן לה דחיפה קלה של "טיזינג" כפי שאת מציינת ולא היה שם פלירטוט בוטה..

חשוב לזכור שלא לכולם יש גבולות... (אני מתכוונת לבחורה שנגעה בו למרות שנגיעה בכתף אינה חסרת גבולות לחלוטין...והיא קורית בין אנשים נשואים/רווקים ועוד).

לא הייתי רואה באירוע כזה ניסיון פלירטוט או משהו דומה.

אני מציעה לך לא לבקש מבעלך להתנצל יותר כי זה לא יועיל במאומה, נשמע שחשוב לו מה שאת מרגישה וזה נגע אצלך עמוק בנקודה רגישה ששם הייתי שמה את המוקד.

הייתי לגמרי מתמקדת בזוגיות שלכם וכן שואלת את עצמך (שאלה להדהוד) לגבי הביטחון העצמי שלך בקשר הזוגי, הביטחון העצמי שלך בכלל... תמיד טוב לבחון דברים עם עצמינו ולהיות רגועה עם עצמך.


בברכה,

הבעיה היא שברגע האמת אין מי שייעץ או יכוון ואת פועלת אינסטנקטיבית וכך היה
פעלתי לפי איך שהלב הרגיש, לא ניתחתי שכלית את הסיטואציה, לקחתי אותו לשיחה והטחתי בפניו את מה שאני מרגישה
הוא מיד התגונן, אמר שאני כל עולמו, שבחיים לא יעשה משהו שיפגע בי, שהוא מצטער שנפגעתי ושהוא לא מוכן שארגיש ככה על כלום.
קשה היה לי לקבל את זה אך טיפה שמתי את זה מאחוריי לאותו ערב
הבעיה היא שמאז יצא לי לחפור לו על זה עוד פעמים, פתאום כל מה שאמר בפעם הראשונה לא אמר שוב, רק התלונן על כל שאני מעיקה ושאמר לי כבר את כל מה שהיה לו לומר
הוא הבין שנפגעתי אך עדיין חושב שלא עשה משהו לא תקין אך מתנצל
בכל מקרה הוא מעט מרוחק ואני פוחדת שעשיתי נזק
פוחדת שבמקרה שיהיה צורך והוא יעשה משהו חמור מזה כבר לא יזיז לו מה אני חושבת כי איכשהו "בזבזתי" את זה על מעשה שלא הצדיק התנהגות כזו
שכאילו הוא יגיד לעצמו שאני עושה סרטים על כלום ופעם הבאה כשבאמת תהיהיה סיבה (חס וחלילה) הוא כבר לא יתייחס אלי
שהראתי יותר מדיי קנאה אובססיבית כלפי סיטואציה שהייתה שטותית לגמרי

מה את חושבת?
האם עשיתי נזק ויכול להיות שחוסר הביטחון שלי וזה שהוא חושב שאני לא סומכת עליו עשה רק רע יותר מטוב ועלול להזיק לי להבא אם באמת יעשה מעשה ?

הי אנה,

ממה שאת מעלה נראה שפיתחת מחשבות טורדניות סביב האירוע הזה, מחשבות טורדניות הן מחשבות שלא נותנות לך מנוח והן חלק מהמנגנון אובססיבי (במקרה זה, מה שאת מתארת שקרה לך בעקבות האירוע).

חלק מזה זה הבקשה המרובה שלך ממנו להתנצלות.

באשר לחששות שלך, ראשית אני שמחה שאת מזהה שאכן האירוע היה פעוט.

פעמים רבות אנשים מגיבים מאד רגשית לפני שעושים תהליך קוגניטיבי (=לא כולם, אך זה קורה לא מעט).

מה שחשוב הוא מה שקורה עכשיו ובהמשך.

אני קוראת מדברייך שאת כבר מתעסקת עם מה יהיה בהמשך, מה אם יעשה משהו נוסף. מה יקרה אם יהיה משהו "יותר חמור" מבחינת מעשה. כלומר, את מטרימה (מהמילה "טרם") משהו שלא קרה ולא בטוח יקרה ויהיה רלוונטי כלל והוא חלק מהחרדות שלך וחשוב להבין שזה שלך עכשיו.

אם את רוצה, יש אפשרות למזער את הנזק ולומר לבעלך שאת מצטערת אם קצת "הצקת" לו, לומר לו את זה בהומור, שקצת לקחת את זה קשה ואת בוודאי לא רוצה שזה מה שיחווה בקשר וחשובה לך הזוגיות וזהו.

פה את מפחיתה את החרדה האחרונה שהעלית כאן.

אך חשוב מאד שתשימי לב למה שמנהל אותך - האם זו אובססיה, קושי לשחרר דברים, היאחזות בדברים (=קרה משהו, את לא משחררת ועוד..) להכיר את עצמך טוב יותר כי חבל שתיפגעי.

לגבי ה"ברגע האמת אין מי שייעץ" זה תקף לגבי כולנו. כאן המקום הוא לפתח עצמי חזק יותר שבוטח בעצמו ויוכל להגיב ממקום יותר של מרחב ונשימה וזה תהליך.

בברכה,

לא הבנתי מה הכוונה בלהפחית את החרדה שלי ?
אם אני אומר לו שאני מצטערת שהצקתי זה ימזער את הסיכוי שמשהו חמור יותר יקרה?
אני מכירה את בעלי ,הוא אדם נאמן וכך גם טרח לומר לי באותו רגע, שאין לי מה לדאוג
אני באמת פוחדת שהוא רואה בי כאדם אובססיבי וקנאי יתר על המידה בעקבות התקרית הזו (למרות שהוא כבר יודע שאני כזו אבל עכשיו זה היה ממש משמעותי )

לפעמים אני מרגישה שבמקום שזה יעשה לו טוב שאני מקנאה ככה זה גורם לו גיחוך עד כדי ריחוק
מה אני אמורה לעשות עכשיו?

אנה,

מה שאת אמורה לעשות עכשיו זה להניח לכל סיפור.

ככל שאת תתעסקי עם הסיפור יותר, תשאלי את בעלך יותר, תחקרי אותו יותר, זה יהיה כמו מאכל לחרדה - לאובססיה שלך (=הכוונה במאכל - יזין ויחמיר אותו יותר).

וכן יזיק לזוגיות שלכם.

בברכה,