לקחתי טרמפ 2 בחורות, דבר שגרם להרס היחסים

שלום מאיר,

על פניו לא נראה שיש כאן סיפור של בגידה, אפילו לא קרוב, כיוון שמדובר לדבריך בטרמפ "תמים", ומתוך רצון טוב לעזור. אך נראה לי שבפעם השניה כבר ידעת שזה יפריע לבת זוגתך, לאור תגובתה למקרה הדומה הראשון...

אני מניחה שלכם כזוג יש גבולות ברורים מה כן ומה לא מכניסים לתוך הקשר. לי שוב, בעיניים שלי, לא נראה שהיה כאן משהו שצריך לשבור את האמון. סה"כ לקחת את הבנות לביתן ודאגת לשלומן. אם לא היה שם אירוע מיני, פלירטוטים, או כל ניסיון מוחשי אחר של בגידה- אני לא רואה בכך פסול. אבל בת זוגתך כן רואה בכך פסול וכאן צריך להבין מהי מהות זוגיות בעיני שניכם, מה אתם מכניסים לתוך קשר ומה לא, מה פסול בעיניכם ומה לא. יש חברות שמרניות, שגם טרמפ הוא בגדר דבר אסור בתוכן- אני לא יודעת האם בתרבות שלכם דבר זה אסור גם. אם כן, יש מקום להבין את העמדה של זוגתך, אבל אני מסתייגת מאמירתה שמדובר בבגידה. אולי היא חשה כי האמון נסדק כיוון שהפעם הראשונה גם היתה מספיקה להבין שזה לא מוצא חן בעיניה, וכשזה קרה שוב- היא נפגעה.

יש כאן עוד היבט של כבוד ואמון בסיסי שלה אליך- כלומר, אם היא בוטחת בך ויודעת שאתה אוהב אותה, התארסתם אפילו- מדוע אינה סומכת עליך? לכן חשבתי כי מדובר בעינין תרבותי- שמרני, ואם כן הסוגיה פה היא אחרת.

קיימים הרבה בני זוג בעולם שמוכנים להקריב ולא לעשות דברים שנראים להם בסדר וטרויאליים בקשר, כדי שבן זוגם יהיה נינוח ושקט ולמען שלום בית. הם בהחלט עושים ויתורים. השאלה כאן האם ויתור כזה שתעשה- יפגע בך במקום אחר, נניח בעבודה, או ביכולת שלך לקבל החלטה, בחירתך החופשית בקשר וכו'.


נשמע שהקשר מאוד חשוב לך, כדאי לחזור לשיחה עם בת הזוג ולדבר יחד על גבולות בקשר, על הערכה ואמון הדדיים, וגם על מה שהרגשת- חשוב שהיא תדע מה אתה מרגיש.

בהצלחה,

אם זה משהו יותר עמוק ומושרש אצלה וגם אמא שלה כזו, יש סיכוי שאסבול מזה כל החיים וזה לעולם לא ישתנה? או שייש אפשרות שהיא תראה דרכים שונות? יש לציין שאנחנו גרים יחד משהו כמו חצי שנה ודי הרבה דברים כבר השתנו אצלה..(פעם ראשונה שהי מחוץ לבית ההורים)

השאלה הזאת גדולה מאוד, כמובן שבני זוג משתנים מאוד החל מהמגורים המשותפים וכלה ביצירת משפחה - ומאידך, כמובן שיש דפוסים שלא משתנים, גם כי לא רוצים לשנות אותם (כמו שאתה בוודאי לא תרצה להשתנות לחלוטין אלא להשאיר חלקים שלך ה"אינדיבידואלי"), וגם כי זה כרוך בעבודה קשה ולא לכולם יש כוחות לכך. בוודאי שתרבות שמרנית יכולה "להצדיק" איסורים כאלה ואחרים- אבל עדיין זה צריך להיות מוסכם על שני הצדדים.

כאן נראה שהיא מאוד בעמדה שלה, והעובדה שאתה מתנצל, מתרפס, מנסה לפייס אותה ומתקשר אליה להסברים- רק מעודדת אותה להרגיש שעשית משהו לא בסדר והיא צודקת. (זה באמת תלוי בך- האם עשית משהו לא בסדר בעיניך?), לכן נראה לי כאן שהיא גם מתעקשת על העמדה נוכח התגובה המתנצלת שלך. וזה בסדר כל עוד גם אתה חושב שעשית משהו נוגד אורח החיים הזוגי שלכם.

אז בהחלט זה כן יכול להשתנות, אם "תעיז" להביע עמדות אחרות גם, ואולי לספר לה עד כמה זה יכול לפגוע בך, לדעת שהיא לא ממש מגלה אמון באותם מצבים בהם נתקלת בשתי בנות, אולי לספר לה שהמחשבה על כך שאולי היא אינה מאמינה בך וסומכת עליך לחלוטין היא מחשבה מאוד קשה נוכח העובדה שאתם מאורסים.. (אם כך אתה חש). הייתי רוצה שתהיה יותר גלוי, אך זהיר, כיוון שהקשר חשוב לך אני מניחה- לדעת לעשות זאת מולה ברגישות. כלומר להגיד לה איך אתה מרגיש, ולא לתקוף או להאשים. להיות אמפתי כלפי הרגשות שלה ומאידך להסביר לה מה אתה מרגיש, או מה הרגשת באמת בסיטואציות האלה. כי הסיטואציות יחזרו בכל מיני "תלבושות" - אם תלכו לאירוע ובמקרה תדבר עם בת דודה שלה, אם תסעו יחד ותפזול לעבר הנהגת ברכב לצידך, או אם תדבר קצת יותר מדי עם הקופאית בסופר או המוכרת בחנות... יש לזה הרבה פרצופים. החשוב הוא שלא תחוש כבול ותרגיש חופשי, גם לאחר הנישואים, להיות מי שאתה- ועדיין להיות נאמן לה. זאת נקודה שכדאי להסביר.

כך או כך, אני מציעה לערוך "חוזה" ביניכם- מה מותר בקשר, מה אסור, איפה זה פוגע ואיפה צריך פשוט לסמוך אחד על השני.. על מה אתה מוכן לוותר ועל מה היא מוכנה- זוגיות, כשמה כן היא- היא של שניכם. שניכם נמצאים בה, ושניכם צריכים להרגיש את המקום האישי שלכם מבלי "להיצבע" בעקרונות של הצד השני שאולי לא מתאימים או קיצוניים מדי. הדבר העיקרי הוא- להחליט יחד.

בהצלחה רבה,