יחסים מיניים לאחר לידת ילד

חלי שלום,

זה טבעי שתדירות יחסי המין ירד לאחר לידה. יש השקעה רבה בתינוק החדש, הפכתם מזוג למשפחה, יש יותר עייפות ועוד..

חשוב שאתם מנסים לשמור על המיניות שלכם, מה שאני קוראת מדברייך, שאת מרגישה שאת רוצה שגם הוא יזום יותר.

ממה שאת מעלה, נראה שאת מנסה להעלות את זה אך מתוך מצוקה לעתים "מתנהגת" את מה שאת מרגישה במקום לדבר את זה (לא תמיד, את בהחלט מדברת את זה).

דוגמה היא מצב שאת מאד רוצה סקס אך לא תיזמי, כי יש בך פגיעה שהוא לא יזם ואת נשארת עם הפגיעה הזאת. ואז נוצרת ביניכם איזו "שפה" של מי יוזם, מי קודם, ומעין יחסי כוחות במקום הזה.

מה הייתי ממליצה לך לעשות?

זה מובן מאד הרצון להרגיש נחשקת, מחוזרת, סקסית ועוד.

אני הייתי לוקחת את זה לדיבור בזוגיות. לא ספציפית למקום של להתחשבן מתי את יזמת, מתי הוא, אלא למקום יותר רחב.

לדבר את זה שהפכת להורים, מה זה עושה לכל אחד מכם, אח"כ לעבור למה זה עושה לכם למיניות. את יכולה לומר שחשוב לך לשמור על המיניות שלכם, על האינטימיות, על החיזור (כל דבר שחשוב לך). וכן לשאול את בעלך, מה הוא היה רוצה, מה חשוב לו ומה הקשיים שלו כי לכולם יש וזה בסדר. חשוב שתהיה לשיחה הזאת התקיימות בקשר שלכם.

אפשר לחזר אחד אחרי השני בדברים קטנים, לאו דווקא כלכליים גדולים, מתנה קטנה, שוקולד, משהו קוסמטי ריחני.

כרטיס/פתק עם דברים. אלו גם דברים קטנים שמראים יחס ואהבה והם חלק מ"משחק מקדים".

הכניסו את זה לשגרת הזוגיות שלכם.

סקס: קבעו לכם דייט לסקס. נכון, זה נשמע לא ספונטני אך עוזר ללא מעט זוגות.
ביום שאתם יודעים שאתם לא עייפים, אחרי יום מאד ארוך וכו'.. משהו שמתאים עבור שניכם.

בדייט הזה תשקיעו: נרות, שוקולד בחדר, שמן עיסוי, ריח נעים, מזיקה, כל דבר שיכול לעשות לכם טוב.

דברי אתו על כך שאת מאד לא רוצה להגיע להתחשבנות מול סקס, את רוצה שזה יתקיים בהדדיות. תנו מקום לכל הדברים לעלות.

כולל להכיל מצבים אם קורה והוא עייף פעם ורוצה להיות מול הטלוויזיה. זה בסדר, זה יכול לקרות גם לך. אנחנו סה"כ בני אדם.

לסיכום:
עברתם שינוי משמעותי, שינוי זה מביא אתו ירידה בתדירות יחסי המין בשל אנרגיות שמופנות לאדם נוסף שמאד זקוק לכם. בוודאי שזה לא אומר ולא מומלץ לוותר על חיי סקס להפך, כדאי מאד להמשיך חיי מין בריאים.
זה דורש התארגנות ובירור הצרכים והרגשות שלכם ביחד וזה מה שמומלץ על מנת להמשיך לקיים שיגרת סקס טובה.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

היי טלי,
תודה רבה על תשובתך
הייתי רוצה ברשותך לענות על מה שכתבת ולשאול מספר שאלות
*ראשית, הייתי מקבלת את עובדת היותו עייף אם היה בא אלי מיד לאחר מכן ודואג לפצות
במקום זה הוא רק התנצל (כי אמרתי לו שזה לא בסדר) וכשביקשתי ממנו לאחר מכן בנועם שידאג שיהיו לנו להבא יחסים בסופ"ש ושהייתי מצפה שיזום אחרי המקרה הזה הוא הנהן בחיוב ובחיוך אך עד היום, יום ג', לא יזם ולא התקרב אלי
שאלתי היא האם אני צריכה להיעלב מזה ?
* יום לפני שזה קרה היה לנו ריב, יכול להיות שעצם ההתרחקות שלו קשורה לזה?
* שוחחתי איתו אינספור פעמים על הנושא הזה, פעם אחת שוחחתי איתו על הצורך שלי ביוזמה שלו ופעם אחת שוחחתי איתו על הצורך שלי ביחסים באופן כללי, כמה פעמים הוא הנהן, השיב בחיוב, אמר שהבין אך שום דבר לא קרה בפועל. שיחה נוספת באמת תתרום לנושא או תציג אותי שוב באור אובססיבי ונודניק?
* קראתי בימים האחרונים את הספר "גברים ממאדים, נשים מנוגה", קיבלתי המון תובנות על התנהגותו של הגבר ועל התנהגותה של האישה, בעקבות הספר הזה אני מבינה קצת יותר מה עובר עליו, למה הוא זקוק ממני ואיזה תהליכים הוא עובר עם עצמו אך עדיין קשה להתעלם מהפגיעה אותה אני חשה
רציתי לדעת מה דעתך על הספר הזה ? (אם את מכירה כמובן) והאם יש סיכוי שהוא לא נמשך אלי או לא מעוניין לקיים איתי יחסים ? (למרות שקשה לי להאמין כי הוא מחבק ומנשק בתדירות די גבוהה)
* שאלה אחרונה - מכיוון שאמרתי לו שחשובה לי האינטימיות בסופ"ש, האם אני צריכה להמתין עד יום שישי כדי לראות אם יזום ואז אולי לא יהיה צורך בשיחה או שעדיף שאפתח את זה כעת? (אני פוחדת להתאכזב אם גם ביום שישי הוא לא יזום כלום)

טלי, אני פוחדת ששיחה תהיה שוב כואבת עבורי, שלא תוביל לשום מקום, שלא תיתן תוצאות כמו פעמים קודמות.
כשמישהו מדבר איתך כ"כ הרבה על נושא מסויים בשלב כלשהוא זה כבר נמאס
אני תוהה אם יש כבר מקום לפעולה אקטיבית מצידי?

אודה לך מאוד על התייחסותך
חלי.

הרצון או היעדר רצון לסקס יכול מאד להיות מושפע מריבים שקורים בין בני זוג.

בתחושה שלי, את עדיין מדברת את השפה של לא לומר לו, אחכה שהוא יזום, הוא לא יזם, את כועסת ונשארת מתוסכלת, נראה לי מדברייך חלי שאת מדברת אתו, אך יש אפשרות להביא את הדברים בצורה יותר טובה.

באשר לספר שציינת, אני מכירה אותו, לא קראתי אותו.

למה כוונתי?

אם את רואה שלא יוצא כ"כ מהשיחות שלך על "יוזמה" באופן כללי, נראה שיש צורך יותר להעמיק בתוך הנושא הזה בזוגיות, להיות יותר מעשיים.

האם דיברתם פעם מה הוא חווה? איך ההורות עבורו? איך הסקס עבורו?

הוא ירגיש שיש הדדיות בשיחה.

אני אחזור על ההמלצה שלי כן להפוך את זה למשהו קונקרטי, כלומר, לא הייתי מחכה שהוא יזום הייתי לגמרי פותחת יומנים וקובעת דייט.

אתם תחליטו מתי הדייט הזה ושלדייט הזה יש חשיבות ואתם תגיעו אליו.

את הדייט הזה אתם תקבעו לא כשאתם עייפים, אלא ביום שאתם יודעים שמתאים לכם.

תציעי לו את הרעיון הזה ותנסו לראות מה קורה לכם שם, אם זה עושה לכם טוב.

תעשו כללים לדייט: האם אתם רוצים שיהיו דברים נחמדים בחדר? אווירה מיוחדת? תשקיעו במשחק מקדים, במתנה מפנקת קטנה לכל אחד (בעלות קטנה, זו מתנה סמלית ש"חשבתי עליך" לקראת המפגש)

מוצרי אוירה, שמן עיסוי, יין, שוקולד, כל דבר שיכול לעשות לכם טוב.

תנסי ותראי מה אתם חווים שם.

זה נשמע מלאכותי, אך פעמים רבות זה עוזר להחזיר את חיי הסקס.

זה יוריד את המקום של "מי יוזם" כי שניכם קבעתם דייט.

יש לי תחושה שאת מסתובבת עם המון חשש של האם יזום, האם לא יזום
והרבה אכזבה ותסכול אם זה לא קורה, אני רוצה כרגע לנסות להפוך את המקום ל"זירה" ששניכם לוקחים עליה אחריות.

יש לי הרגשה שזה עשוי לעזור.
תשתפי אותו שקיבלת את העצה ממטפלת שמסיימת לימודי טיפול מיני (אם מתאים לך).

שוב, המון בהצלחה,

טלי , תודה
קראתי בשקיקה את מה שכתבת מספר פעמים
מניסיוני, גם אם נקבע "דייט" נניח ביום שישי בערב שמקיימים יחסים אני יודעת שאצטרך להזכיר לו או "ליזום " את הדייט או להגיד לו "יאללה יש לנו דייט" , את מבינה כמה אבסורד זה נשמע ?
נכון שזה יהיה משהו קבוע אבל עדיין אצטרך להניע אותו

האם רבים מהנשואים עם ילדים מתנהגים כך ? קובעים דייט לסקס ?
אני מבינה מדבריך שאני לא צריכה להיפגע ממה שקרה ?
ומה אני עושה אם בכל זאת קבענו דייט ואני כל פעם מחדש צריכה להזכיר לו והוא לא לוקח אחריות ?

חלי,

יש הרבה מחשבות שמטרידות אותך וחששות סביב מה יקרה לפני הסקס, האם את לבסוף תיאלצי ליזום אותו ומה זה אומר? האם את תיהפכי לגורם שמציק לו? זה גם מקום שאת חוששת להיות בו והתחושה היא שיש לופ שאת מרגישה סביב נושא הסקס וכמה אחריות את לוקחת על זה.

באשר לקביעת דייט, בהחלט ניתן לומר "יש לנו דייט" בחן ולהתמסר לכיף שהולך להיות לכם ביחד.

תנסו את זה, תראו מה זה עושה בקשר המיני ביניכם, אבל תתנו לזה צ'אנס אמיתי.

בברכה,

היי טלי
בהמלצתך שוחחתי עם בעלי.
התחלתי את בשיחה בדברים חיוביים על כמה אני מעריכה אותו כבעל וכאב, עד כמה שאני אוהבת אותו והתחלתי את בשיחה בנועם.
לאחר מכן העלתי את נושא האינטימיות בינינו ותיארתי את מה שמפריע לי, כשסיימתי וביקשתי תגובה הוא השתהה כמה דקות ולא אמר כלום ואז פתח מבערים. הוא אמר שהוא לא מאמין שאני מנהלת איתו את השיחה הזו שוב ושאין לו סבלנות. לאחר שכנועים רבים הוא פתח בפני שהבעיות שלנו בזוגיות, הריבים והדרמות שהייתי מייצרת כל פעם מחדש הם אלה שגרמו לו לא לרצות להתקרב אלי.
דיברנו ודיברנו (תוך כדי שאני מדברת ודומעת ), הוא הבטיח לי שאם אעשה שינוי ואפסיק עם הריבים ואתן לו מנוחה דברים ישתנו גם מבחינתו ושהוא מבטיח להשתדל גם כדי שנוכל יחד להחזיר את הקשר שלנו לימים טובים יותר.
באותה נשימה שהוא אומר את זה עבר לשבת במקום מרוחק יותר בספה.
הצעתי לו את נושא ה"דייט" והוא אמר שלדעתו אין צורך בזה כי אנחנו כל הזמן ביחד ולא צריך לקבוע זמן מוגדר אך מוכן לזה אם זה יעשה לי טוב.
אני כמובן הרגשתי לא מסופקת, הרגשתי שלא קיבלתי מענה מספק לשאלת היוזמה שלי, עדיין רציתי לדעת למה הוא לא יוזם ואיך ייתכן שזה לא חסר לו, מספיקה הייתה שאלה נוספת שחי בכיוון והוא התפרץ עלי, אמר כמה שנמאס לו ממני וכמה שוב אני אוהבת דרמות.
בסופו של עניין מצאתי את עצמי מתוסכלת, מנסה לפייס אותו עם חיבוק והשיקה כדי שלא יעכיר לנו את הלילה והלכתי לישון בידיעה שסקר לא יהיה לי בזמן הקרוב.
טלי, כל זה היה ביום שישי בערב, עכשיו 4 בבוקר יום שבת ואני כותבת.
אני פוחדת שזה נגמר, אני פוחדת שאולי הוא לא נמשך אלי יותר, אני פוחדת שימצא מישהי אחרת, הרי גבר לא יכול לחיות בלי סקס
אני פוחדת שלא יזום, כמה עוד אוכל לחכות?
המצב בינינו נהיה גרוע יותר מאשר לפני השיחה
מה עלי לעשות ?

הי חלי,

ממה שאת מעלה, יתכן וכל מה שאת מתארת בתחום יחסי המין ביניכם מושפעים אכן מבעיות בתקשורת. אני רוצה להזמין אותך ולבחון עם עצמך (ללא שיפוטיות) האם הוא שם מולך מראה שלא נוח להתבונן בה.

האם קיים בך חלק (חלק לא "צובע" את כל האישיות שלך) שיש לו נטייה לעשות דרמות מדברים בקשר? האם את לוקחת דברים מאד ברגישות, מאד ב"שחור לבן" (דוג, המסקנה שכבר אתם לא ביחד לאחר הריב וכבר תהיה לו אישה אחרת). זה משהו שאת מרגישה אותו? מודעת אליו?

יתכן והוא מרגיש איזה לחץ ויש איזה לופ בקשר כי גם את מרגישה את הלחץ שמא הוא לא יזום ואז זה מכניס אותך ללופ מחשבתי טורדני וגם להתנהגות מסוימת שהוא מרגיש אותו, הוא לא יזום, אני לא יזום.

חשוב לבחון את אופי הריבים שלכם, מתי זה קורה, סביב אילו נושאים ועוד..

חלי, חשוב לבחון את הדברים האילו ממש לא מהמקום של לבדוק מי כאן אשם. כי זוגיות היא דבר שמציב אתגרים וככל שמודעים יותר לדברים ואפשר לבחון אותם אפשר לפתור הרבה דברים להיות קשובים אחד לשני ונראה שזה השלב שאתם כרגע תקועים בו.

זה לא אומר שזה מה שיהיה בהמשך או שאין מה לעשות עם זה.

אם אתם מרגישים שיש לכם קשיים רבים בתקשורת, וקשה לכם להביא את זה לבד ביניכם, הייתי מציעה לכם אף לפנות לאיש מקצוע שילווה אתכם ויעזור לכם.

אנשים וזוגות פונים במשך כל מיני שלבים במעגל החיים לייעוץ/טיפול כזה. ולידת ילד ראשון הוא שלב סטרסוגני (=סטרס) ושינויים רבים לזוג.

טיפול כזה עשוי לעזר לכם לעבוד על הלחצים שלך, על מה קורה במרחב הזוגי בכל הרמות וכן במיניות (כל מה שקורה במרחב הזוגי). ותקשורת היא בהחלט קרקע גם למיניות. הטיפול יעזור לכם לדבר את הקשיים בצורה בונה ומביאה פתרונות ולא בצורה של התנהגות של הכעסים.

אתם יכולים לקבל כלים לחיים,

כי הפורום מוגבל ביכולתו לתת מענה רחב כמו זה.

בברכה,

ללכת לטיפול אחרי 3 שנים של קשר ? מה זה אומר עלינו כזוג ?
מה יהיה עוד 5 או 10 שנים אם כבר עכשיו אנחנו זקוקים לטיפול ?
האם זה לא סימן של חוסר התאמה?
האם אני יכולה לדעתך ללכת לטיפול (אני בעצמי ולעבוד כל הבעיות שלי ) ודרך השינוי שלי זה יגרום לשינוי גם אצלו (אני יותר בעייתית מבין שנינו ) ?

אתם זוג נשוי, אתם משפחה כבר.

אין שום בושה ללכת לטיפול בכל שלב שהוא, גם אם זה לקראת נישואין...

למהר להסיק מסקנות עלול להפר את האיזון של הקשר ולהחליט החלטות ממקום פחות מומלץ.

באשר להודעה לגבי בני.

הוא לא מנהל בפורום ולא בצוות הייעוץ. הוא כן מצטרף לעתים לתשובות ואין כל בעיה עם זה, הוא כותב יפה לדעתי. (אפשר להמשיך את השרשור ולא לפתוח הודעה חדשה בבקשה)

אך הוא לא זמין בפורום תמיד. הוא גולש באינטרנט כמו שכל אדם גולש.

עדיף אפילו ללכת לטיפול לבד גם אם זה לא זוגי וכפי שכתבת, זה יכול להשפיע גם על הקשר הזוגי.


בתחושתי גם אם יכתבו כאן הרבה תשובות, לא נענה כנראה על החרדה שאת חווה בקשר שלא יכול להתקיים לו מענה כמו במרחב שניתן בפורום. אני מאד ממליצה על טיפול.

היי
פספסתי משהו?

אז - קודם כל תודה לך טלי צרקינסקי על הערכה.
אני אכן משתדל לתת את הזווית מהניסיון שלי וגם מניסיון של אחרים שמתייעצים איתי.

חלי - השיתוף שלך ראוי להערצה. רציתי לעודד אותך ולומר לך > כל הכבוד לך שאת לא מתייאשת. ממש מקסים לקרא וללמוד מהדברים שאת מעלה וכמובן מהתשובות המאלפות שטלי מגיבה לך.

אם תרצי התייחסות פרטנית ממני תצטרכי לפנות לטלי או לעדי כדי שאוכל לתת לך את המייל האישי שלי להמשך התייעצות.

אולם רגע לפני...
אני רוצה לחתום על כל מילה שטלי כתבה לך >

1. עדיף אפילו ללכת לטיפול לבד גם אם זה לא זוגי וכפי שכתבת, זה יכול להשפיע גם על הקשר הזוגי.

2. בתחושתי גם אם יכתבו כאן הרבה תשובות, (כולל של בני חחח). לא נענה כנראה על החרדה שאת חווה בקשר שלא יכול להתקיים לו מענה כמו במרחב שניתן בפורום.

אז אני מרשה לעצמי להמליץ ביחד עם טלי > אנחנו מאד ממליצים על טיפול.

בברכה וכל טוב - בני

אני לא יודעת איך לפנות אליכן בפרטי אז פונה פה
מאוד אשמח לקבל את המייל של בני
בעבר כתבתי פה והוא הציע שאכתוב לו במייל וינסה לעזור
אני מאוד זקוקה לזה
תודה.

יש פרטי התקשרות עם מייל שלנו, יש אפשרות אם את רוצה ובני רוצה לתקשר דרך המייל להשאיר כתובת מייל בפורום.


בברכה,

היי טלי,
ראשית, תודה על תגובותייך, החלטתי לפנות לטיפול לבד על מנת לנסות ולשפר לפחות את עצמי.
לאחר שראיתי שאחרי השיחה עם בעלי שום דבר לא משתנה יזמתי שיחה נוספת
בשיחה אמרתי לו שהתייעצתי עם מטפלת זוגית שאמרה לי שכדאי לנסות לקבוע דייט
הוא אמר שלדעתו אין צורך אך אם זה יעשה לי טוב אז בסדר.
אמרתי לו שלדעתי זה כמו אצל הדתיים - שבועיים של נידה ואח"כ שבועיים של אינטימיות, הכל ברור אצלם וידוע בלי לשבור את הראש.
קבענו שזה יהיה בסופ"ש.
גם ביקשתי שנעשה סקס אחרי השיחה הזו, הרגשתי שזה קצת קשה לו וקשה לי, הרגשתי מאוד מרוחקת, הרגשתי שזה היה קצת טכני בלי רגש...
שאלתי היא האם זה נכון לקבוע זמנים לדברים האלה ? האם יחסי מין לא אמורים לבוא לפי חשק ורצון באופן ספונטני וזורם ?
האם קביעת דייט לא תסיר ממנו אחריות לגמרי ? האם הוא יגיד לעצמו מעכשיו שאין צורך להתאמץ ולהתקרב ממילא יש דייט בסופ"ש אז נחכה וזהו ?
הרגשתי היא הרגשה של פחד, פחד שדברים התקלקלו לנו, שהרגש נעלם
אף פעם לא "קבענו" דייט עבור סקס, דברים זרמו באופן טבעי ועכשיו זה לגמרי יוריד ממנו את הצורך להתאמץ ולחזר אחרי,יחד עם זאת יכול להיות שאני מציירת את זה בצורה כבדה וזה יותר קליל ממה שאני חושבת?
אני פוחדת שכל הקסם יעלם...אין את הלא נודע, את החיזור, את ההתרגשות....

מה דעתך?
(לגבי בני - האם להשאיר את המייל שלי כדי שיצור איתי קשר?)

מצוין שהחלטת לפנות לטיפול, זה יעזור לך להרגיע את החששות שלך ולעבוד על התכנים שציינת שהם גם חלק ממה שעלה מול בעלך - ציין מס' דברים שקשה לו איתך (דרמות, כעסים) זה המקום לעבוד על זה..

"דייט" לא אומר שזה מה שיהיה כל הזוגיות ושלא תהיה ספונטיות יותר או שהקסם והחיזור יעלמו.. (את מאד חרדה בהקשר הזה כדאי לעבוד על זה ויש לזה מקום בטיפול).

דווקה שינוי בטיפול יכולים לעזור גם הקשר הזוגי.

את יכולה להשאיר כאן את המייל שלך ובני יכול.

בהצלחה רבה,

חלי שלום,

קצרה היריעה של הפורום מכדי לספק לך תשובות לכל שאלותייך, חשובות מאוד וכמובן משמעותיות לך. הטיפול בוודאי יוכל לסייע לך לחוש עם יותר וודאות לגבי חייך והזוגיות, ויוכל לאפשר לך לפתוח כיווני חשיבה ומציאת מסלולים נכונים יותר להתמודדות עם הדברים.

אין לי ספק שזה יסייע, ולכן זוהי המלצתנו. מעבר לכך, לצערי, הפורום לא יוכל לתת מענה.

מאחלת לך הרבה בהצלחה, מצטרפת להמלצותיה של טלי לאורך כל השרשור.

בהצלחה וחג שמח!

כמו אז...גם הפעם.
רשמתי את המייל ו...כלום.

סליחה, קיבלתי את המייל שלך ואני מעריכה זאת מאוד
אני רוצה לכתוב לך ומחפשת את הזמן לעשות כך, אני עם תינוק קטן בבית ולא מצליחה לעשות שום דבר ... קצת קשה
מקווה להתפנות לזה בימים הקרובים
לא סתם ביקשתי את המייל שלך, חשוב לי לשמוע את דעתך
שוב תודה ענקית ואעשה מאמצים לכתוב לך עד סוף השבוע ! :-)