אני במערכת יחסים אוהבת אבל עדיין חושבת על בחור שלא ראיתי כבר 6 שנים

הי,
אני בת 27. במערכת יחסים אוהבת, טובה, תומכת - עם אדם שמכיל אותי בצורה שלא דמיינתי שמישהו מסוגל. יש לי בן זוג באמת מקסים, אני אוהבת אותו מאוד, ואנחנו עומדים להתארס בשבועות הקרובים.
אבל אני מדי כמה חודשים עדיין חושבת או חולמת על בחור שהכרתי בצבא, והייתי מאוהבת בו. אף פעם לא היינו בקשר, מלבד כמה שיחות קצרות פה ושם. בשלב מסוים הוא רצה אותי גם, אבל הייתי נורא ביישנית וסגורה וחסרת ביטחון ולא הצלחתי להפתח לזה. מאז שסיימתי את הצבא לא ראיתי אותו (6 שנים). היינו חברים בפייסבוק לתקופה קצרה אבל מחקתי אותו בשביל לנסות לשכוח מזה. היו כמה שנים שעוד דמיינתי שאיכשהו נפגש אבל כבר שנים שאני לא חושבת ככה. קטעתי את הדמיונות האלה.
אני לא מבינה למה אם אני במערכת יחסים האמתית הכי טובה שהייתה יכולה להיות לי בעולם האמיתי, עם אדם שאני אוהבת, שמצחיק אותי, שתומך בי, שמקבל אותי ב100% ואוהב אותי בדיוק כמו שאני - למה עדיין תקוע לי בראש ילד שפעם אהבתי?
אני חושבת שבאמת אהבתי אותו. ז"א שהוא באמת מצא חן בעיני, שהיתה בינינו, או לפחות מבחינתי, משיכה ממש מוחלטת. הייתי ממש מוקסמת ממנו.
אבל את בן הזוג האמיתי שלי אני אוהבת במציאות.
זה מביא אותי לסף דמעות לפעמים, כי אני לא מבינה למה אני צריכה להתעורר בבוקר אחרי שחלמתי על מישהו שבעצם מעולם לא הכרתי.
אני לא רוצה לחשוב עליו, אני רוצה שהוא יהפך לאבק.
מה לעשות? האם זה באיזשהו מקום לא הוגן עבור בן הזוג שלי? האם זה אומר משהו על האהבה או המחויבות שלי לבן הזוג שלי?