דילמה קשה

מקווה שאני בפורם הנכון, זו הפעם הראשונה שאני כותבת בפורם כולשהו, לא יודעת פשוט למי לפנות ןמטבעי אינני משתפת אחרים (לא משפחה ולא חברים) בצרותיי הזוגיים. הסיפור שלי הוא כזה- אני בת 28, נשואה כ-6 שנים+2 ילדים. מאז שנשאנו אנחנו גרים קרוב להוריי שתמכו ועזרו בכל דרך אפשרית (סידרו מקום מגורים ועזרו עם הילדים ממש מא' עד ת'), בזכותם עבדנו וחסכנו יפה והיום עולה השאלה היכן לבנות בית? בית משלנו שתמיד חלמנו עליו.
בעלי מתעקש לבנות אצלהם במושב קרוב להוריו.
1. המושב כמרחק נסיעה ואינו קרוב להיכן שאנחנו גרים כרגע!
2. הוריו לא יתמכו ויעזרו כפי שהורי עושים. חמותי לא מפסיקה לקטר על הוצאות החשמל של המקרר (כן, כן המקרר) ואינה אוהבת שילדים שורצים אצלה בבית ומלכלכים.
3. גם מבחינת רמת חיים. המושב נידח ועלוב. לא מקיים מסגרות לילדים (לא חוגים , לא ברכה וכו')- אני חושבת על הילדים!
4. לא אוהבת את חמותי שנכנסת לנשמה של בעלי- מה עשה, מה קנה, כמה עלה, אולי תלך, אולי תביא. איתי היא כבר יודעת שאין לשאול יותר מידי שאלות.
הוריו (חמותי בעיקר) מצפים לרגע שכבר נתחיל בבניה. אני בטוחה שמופעל לחץ משפחתי והוא אינו מספר לי, מלחתחילה הרעיון של לגור קרוב להוריי הרימה גבה.
ניסיתי להסביר את חששותי אך בעלי מתעקש נחרצות. הפחד הכי גדול שלי הוא מהמשפחה של בעלי ש"בשם המשפחה" יכנסו לנו לנשמה ולכל חור בבית. לא ארגיש שם בטוחה בעיקר שכל דבר שאמא שלו אומרת זה קדוש, לא אוכל לחיות כך! ומפחדת להשקיע את חסכונותיי במקום כזה עלוב, להתגרש וגם להישאר בלי גרוש על התחת (כמו שאומרים).
אנחנו לא מפסיקים לריב, מבחינתו אין אפשרות אחרת ואני צריכה להשלים עם העובדה. מה עליי לעשות????